כבר זמן רב שאני יושב בצד ומסתכל כיצד כל כך הרבה אנשים טיפשים מנסים לזרוע שנאה ולחמם עוד טיפה את סיר הלחץ שעוד מעט הולך להתפוצץ. אני קורא לכולם, כולל עמיתיי לתקשורת: הגיע הזמן שנירגע לפני שיהיה מאוחר מדי.
נכון שבדורנו האלימות המילולית והפיזית חוגגת וששנאת החינם בין בני האדם כבר מזמן הפכה לעניין שגרתי, אך אין ספק שבתקופה האחרונה המתח והיצרים שנוצרו מסביב לבית"ר ירושלים הגיעו לשיאים חדשים. לא יודע אם מדובר בתקופת הבחירות שחלפה וגרמה לכל הפוליטיקאים לצאת לרחובות ולזרוע איבה כלפי האחר, לא יודע אם זאת ההתבטאות הלא חכמה במיוחד של מאמן הירושלמים, אלי כהן, או אפילו חיצי השנאה שאחמד טיבי (להזכירכם חבר כנסת בישראל) שולח בכל פעם מחדש. אך מה שברור לי שבקצב הזה אנחנו מתקרבים למצב שממנו אין שום דרך חזרה.
איני מתיימר לפתור את המצב במזרח התיכון, הרי גדולים וטובים משני הצדדים מנסים כבר מאות שנים לפתור את הסכסוך המסובך ביותר בעולם כולו. דבר אחד אני כן יודע. רק אם אני ואת/ה, הרוב השקט והשפוי במדינה הזאת, לא משנה מאיזה מגזר ומגדר, נתחיל לשים לשנאת החינם הזאת סוף, רק אז אולי נצא לדרך חדשה. בלי להיכנס לתיאוריות ופילוסופיות יותר מדי, אחד המחקרים המפורסמים ביותר בעולם התקשורת נקרא ספירלת השתיקה. התיאוריה אותה פיתחה החוקרת הגרמניה, אליזבת נואלה נוימן, מצאה שבכל דו-שיח תקשורתי תמיד יהיו אלה הקיצוניים, אלו שדעתם נשמעת בקולי קולות בזמן שהרוב, הנורמלי, נשאר בשקט.
 |
| אוהדי בית"ר. לא כדאי להפסיק לחמם? (יוסי ציפקיס) |
|
| |
קחו לדוגמה את אירועי השבוע האחרון. מי בכלל זוכר שאלפי אוהדי בית"ר ירושלים מחאו כפיים סוערות לסארי פלאח, שחקנה הערבי של בני יהודה שנפצע בצורה מחרידה במשחק בין הקבוצות. הרי למה להתעסק באלפי איחולי ההחלמה של הרוב השפוי והדומם של אוהדי בית"ר כשאפשר לחמם עוד קצת את האווירה עם "דברי השלום והפיוס של טיבי" או עם עוד התעסקות מיותרת באותו גרעין קטן ומגעיל של אוהדים שמנסה בכל פעם להרוס לקבוצה המפוארת.
אמנם רבים לא יאמינו לי אך בתור כדורגלן די כושל בליגות הנמוכות, ביקרתי אינספור פעמים בכפרים ערביים במפגשים מול קבוצות מהמגזר והלוואי שבכל מקום אליו אגיע יתייחסו אליי באותה צורה מכובדת כמו שהתייחסו אליי שם. רבים גם לא יאמינו לי שכמעט כל חבריי ומשפחתי אוהדי בית"ר והדבר היחיד שמעניין אותם זה המיקום של קבוצתם בטבלה ולא שום דבר אחר. באמת חברים, הגיע הזמן שכל אחד ואחת מאיתנו נפסיק לדמיין בראשנו סרטי מלחמה במקום משחקי כדורגל מהנים.
לסיום, אני רוצה לנצל את הבמה הזאת כדי לקרוא לכל אותם דוממים: השמיעו את קולכם. בין אם זה ברשתות החברתיות או בשיחות עם חברים, הגיע הזמן שנפסיק לתת יד לשנאת החינם הזאת. פנייה זאת מופנת במיוחד אליכם - עמיתיי לתקשורת. אמנם תפקידנו המרכזי הוא לתת במה לחופש הביטוי, אך הגיע הזמן שבמקום לחמם את הגזרות, נתחיל לתת במה לרוב השפוי, אותו רוב שבכל יום חולם על היום שבו יהיה פה שקט.
הכתוב הינו טור דעה