המשחק הגרוע של העונה

זה היה המשחק הכי גרוע שראיתי העונה. יסלחו לי שני המאמנים, אבל הפחדנות שלהם מלהפסיד לא התאימה לי בכלל. מכבי חיפה ועירוני קריית שמונה ידעו שאם ינצחו, הן יעשו קפיצת מדרגה, אך שיחקו באיטיות. משחקן היה מסורבל והמאמנים לא עזרו. לא בחילופים ובטח ובטח שלא בעזרת הטקטיקה.

לא ייתכן שחיפה רוצה לנצח במשחק ובנאדו מוציא חלוץ ומכניס חלוץ. לא ייתכן ששני המאמנים, שראו במחצית הראשונה שהמשחק צפוף ומסורבל, לא עשו שום שינוי. זה מראה שתיקו סיפק אותם.

בשני המשחקים המרכזיים של המחזור, גם בקריית שמונה וגם בווסרמיל, ראינו מפגשים משעממים ובלי מצבים כמעט. המצב היחידי בצפון היה בדקה ה-90 כשדריו טאסבסקי נגח ליד העמוד.

הגיע הזמן שהמאמנים יתנו הוראה לשחק יותר פתוח ולהעז יותר. להזכיר לכם: רק מי שמעז מנצח. המפסידים הגדולים מכל אירועי השבת בשני המשחקים המרכזיים ובמיוחד בקריית שמונה היו האוהדים המסורים שהגיעו לאצטדיון בקור מקפיא מחיפה ועוד עשרות או מאות אלפים שצפו בטלוויזיה במשחק הכי נורא שראינו העונה.

אריק בנאדו ואורי אוזן. "המאמנים לא עזרו" (עמית מצפה)

יסלחו לי השחקנים, שבדרך כלל אני מגן עליהם, אבל הם צריכים להרגיש מבוישים. אמנם מחויבות הייתה והם רצו, אבל הם לא הפעילו אפילו אחוז אחד של אינטיליגנציה וכמו שאתם יודעים, בשבילי כדורגל הוא קודם כל מוח ורק אחר כך כוח.

התאכזבתי מאוד מהמשחק וזה בגלל שהיו לי ציפיות שאולי נראה את חיפה וקריית שמונה מדגדגות את מכבי והפועל תל אביב. אבל עם איך שהן נראו, לא מגיע להן להיות בצמרת ובטח ובטח שלא לדבר על אליפות.

וכמו בכל סיום מחזור, גם הפעם אבחר מצטיין ומאכזב. השחקן המאכזב של המחזור הוא חן עזרא. הוא מאוד לא יציב, פעם הוא טוב ופעם לא. נגד קריית שמונה הוא הציג את אחד המשחקים החלשים שלו. הציפיות שלי ממנו הרבה יותר גבוהות.

חן עזרא. המאכזב של המחזור (עמית מצפה)

מצטיין המחזור הוא אבירם ברוכיאן. הוא הציג את משחקו הטוב ביותר במדי הפועל באר שבע מאז שחזר לארץ כשפגש את האקסית מירושלים. הוא מתחיל להראות ניצוצות של אותו שחקן שזכה עם בית"ר באליפות. נקווה שזה לא היה חד פעמי ושהוא יחזור לליגת העל, והפעם לתמיד.