הפועל חוששת מכל יריבה

"גילינו אופי", היה בטח אומר יוסי אבוקסיס אם הפועל תל אביב הייתה מצליחה בדקות האחרונות להשיג בכל זאת את ה-2:3 ושלוש נקודות מול הפועל חיפה, אבל האמת המרה היא שלהפועל של העונה חסר בעיקר אופי. אופי של מנצחים, אופי של אלופים. יש הרבה דרכים מקצועיות להסביר כיצד משלושה משחקים של תשע נקודות בטוחות יוצאים האדומים עם שלוש בלבד, אבל יש רק דרך אחת לומר זאת בצרה קצרה וקולעת: אין אופי.

"זה לא נגמר", סימס לי חברי הטוב, א', אחרי ה-0:2, כשמה שנראה היה לא פחות מדרך בטוחה לחמישייה קלילה. חברי א' הוא לוזר מלידה אבל הפעם הוא צדק וידע על מה הוא מדבר. בפער בין היכולת הגבוהה של מרבית שחקני הסגל לבין התוצאות שהם משיגים על המגרש נמצאת תהום עמוקה של חוסר ביטחון ובעיקר של פחד לדרוס ולטרוף את היריב. הפועל נמצאת בפסגה אבל משקשקת מכל יריבה שעומדת מולה, מעכו העלובה ועד הפועל חיפה הרופסת.

יוסי אבוקסיס. איפה האופי? (עמית מצפה)

איך אפשר להסביר שהפועל חיפה כובשת במשחק אחד רבע מכמות השערים העונתית שלה נגד הפועל? איך אפשר להסביר שקבוצות כמו הפועל עכו ומכבי נתניה מבליחות דווקא נגדנו ושבוע לאחר מכן חוזרות לתהום הנשייה? ההסברים המקצועיים רבים, אבל הבעיה העיקרית היא שלאדומים של העונה חסר חוט שדרה וזה מה שבדיוק יש ליריבה העירונית שלנו. מכבי תל אביב לא מרשימה ולא טובה אבל יש לה העונה את האופי שחסר להפועל ועולה וגובר החשש שהאופי הזה, בליגה חלשה כמו שלנו, יספיק לה העונה כדי לזכות בתואר.

על ההגנה האדומה דיברנו כבר רבות. באחד מכל שני משחקים בממוצע נשרק נגדה פנדל. וגם אם חלק מהפנדלים הם תוצאה של טעויות שיפוט, זה אומר משהו על הבלאגן שסורר ברחבת ה-16 ועל הקלות הבלתי נסבלת שבה יכולות החלשות שבהתקפות הליגה להבקיע מולנו בקלות. בצד ההתקפי זה נראה לפעמים שהפועל יכולה לכבוש מתי שהיא רק רוצה, אבל כמות ואיכות ההחמצות הבלתי נתפסת אומרת גם היא משהו על הליקויים הבסיסיים שמפריעים ויפריעו לקבוצה בהמשך הדרך.

צמרת ליגת העל שלנו נראית באמת כרגע כמו שנראה הכדורגל הישראלי כולו. מכבי נזקקת לעוד טעות שיפוט שגרתית כדי לחזור למקום הראשון, הפועל לא מסוגלת להחזיק במקום הזה בשבועות בהם היא משחקת מול החלשות שבקבוצות הליגה ועל אשדוד מיותר כרגע לדבר. אם מכבי חיפה תחזור העונה למירוץ, גם זה כמובן אומר משהו על הרמה ועל כמה מעט נדרש כאן כדי לרוץ לאליפות ובסופו של דבר גם לזכות בה.

מילה אחרונה על השופטים. יכול להיות שהבעיה מתחילה מכך שאנחנו בכלל מכנים אותם בעברית "השופטים". האנשים הקטנים והחובבנים האלו אינם שופטים, הם פוסקים, ורמתם רק הולכת ומידרדרת משבוע לשבוע. שישה שופטים לא מצליחים לראות שני נבדלים ברורים, אולי נביא שמונה או עשרה כדי שיראו אותו בשבוע הבא?

ארנשואו חוגג שער מנבדל ברור (יניב גונן)

איתן תבריזי אומר לכדורגלנים של הפועל שלא פסק פנדל לטובתם "כי אין טעם ב-0:2 לשרוק לפנדל". הוא מכחיש אבל אני לא מאמין להכחשה שלו. גם לא האמנתי בעבר להכחשות שלו על כך שנהג לנבל את הפה ולקלל שחקנים במהלך המשחק. השיפוט חלש ולמאמנים שלנו, כולל יוסי אבוקסיס, יש את כל הזכות להתמרמר עליו ולתקוף אותו. הם לא פוגעים פה בשום קדושה, הם מותחים ביקורת לגיטימית על חוליה חלשה מאוד בכדורגל הישראלי.

יחד עם זאת ולמרות הכל, הפועל תל אביב לא יכולה להישען על טעויות השיפוט בבואה להסביר כיצד הפסידה בשלושת השבועות האחרונים שש נקודות יקרות בשלושה משחקים שאמורים היו להיות משחקי אימון והכנה להמשך הדרך. המשבר הוא חריף, משהו לקוי מאוד מתרחש במתחם חודורוב. צריך לתקן, כי יש עוד זמן לתקן. ואולי, רגע אחרי שהוא מתלונן בצדק על השיפוט, יבטיח אבוקסיס לעצמו לפחות דבר אחד לקראת השבוע הבא: לא להוציא את טוטו תמוז מההרכב בדקות הקריטיות והחשובות של המשחק.