לאחר שבשנה שעברה איבדה את תואר אליפות ישראל ליוליה גלושקו אחרי הפסד מביך מבחינתה, הצליחה שחר פאר להחזיר לעצמה בפעם השמינית את הגביע שאין לו ממש חשיבות, לנוכח המספר המועט של טניסאיות ברמה גבוהה בישראל.
הניצחון על גלושקו אמנם יירשם בדפי ההיסטוריה, אבל לצד הטניס, מה שנזכור מהאליפות השנה הוא בעיקר את התקרית בסיום המשחק מול דניז חזניוק בחצי הגמר. כשחזניוק יצאה באופן בוטה על פאר ונבחרת הפדרציה לפני כשנה באילת, היא שגתה.
שמה ייקשר עוד שנים ארוכות לראיון הזה, שאפילו אם העובדות בו היו נכונות בחלקן, הוא עשה שירות רע בעיקר לחזניוק עצמה. כדי לנהל קריירת טניס, חייבים תמיכה כלכלית עצומה שחלקה מגיעה בכסף או בשרותי אימון מאיגוד הטניס ואתה לא יכול, אפילו אם אתה חש צודק, להגיד דברים בדרך הזו.
 |
| דניז חזניוק. דברים קשים (חגי ניזרי) |
|
| |
פאר, שהדברים של חזניוק גרמו לה נזק עצום מבחינה תדמיתית והגיעו בתקופת שפל בקריירה שלה, בחרה שלא להגיב לאורך תקופה ארוכה. ואז כשהגרלת אליפות ישראל הועידה לה את חזניוק בצד השני של המגרש, היא לא הצליחה להתאפק ובמקום ללחוץ את היד בקרירות מוצדקת מאוד מבחינתה, היא הטיחה בה משפט מעליב שעכשיו נכנס גם הוא לפנתיאון, ופעל כבורמרנג לרעתה.
אם פאר הייתה, חודש אחרי הראיון ההוא, יוצאת לתקשורת עם הגירסה שלה באופן מסודר, אני בטוח שזה היה מתקבל אחרת. במקום שהתקשורת תעסוק בטניס שלה ובניסיון החזרה שלה לצמרת עם המאמן החדש-ישן, שוב עלתה פאר לכותרות הלא נכונות וגרמה לעצמה שוב נזק תדמיתי עצום.
 |
| פאר מסמנת "שקט" (צילום אורן אהרוני, YNET ספורט) |
|
| |
ברור שהטניס הנשים הישראלי בלי שחר פאר, כמעט ואין לו קיום. פאר הפכה בשבע השנים האחרונות למודל של ספורטאית כחול-לבן מצליחה שנגעה בצמרת העולמית באחד הענפים האישים הקשים בספורט העולמי. אבל אסור לפאר בשום אופן לנצל את המצב הזה בו האיגוד והנבחרת תלויים בה.
כל טניסאי אחר היה סופג לא מהתקשורת, אלא ממנהלי האליפות, נזיפה או עונש אחר. אבל כשמדובר בסמל של הטניס הישראלי, נדמה לי שמדובר בסלחנות יתר.
הכתוב הינו טור דעה