הפועל - רמת גן (ילדים)

את הסיפור כולו אפשר לספר החל מהדקה ה-75. מלחמת החפירות של הפועל תל אביב הצליחה לנפק שער יתרון שקבע 1:2 במחצית שנייה גרועה. מהדקה הזו, קצת קשה להאמין, הפועל ירדה לבונקר, התבצרה במרחק 30 מטרים מהשער שלה והפועל רמת גן אחזה בכדור מבלי שמישהו אפילו ינסה להפריע לה. טוב שהגיע השוויון. מדובר בעונש ראוי לביזיון הזה.

פאטה מורגנה מספר אחת: מי זו הקבוצה האוחזת בכדור במחצית השנייה ב-80 אחוז מהזמן? האם זו אתלטיקו מדריד? לא, זו הפועל רמת גן.

פאטה מורגנה מספר שתיים: את מי מוציא יוסי אבוקסיס בדקה ה-87? את טוטו תמוז! ואת מי הוא הכניס במקומו? את המגן אלירן דנין. הפאטה מורגנה הזו היא החילוף הביזיוני של השנה. השחקן היחידי שיכול אולי בהתקפות שנותרו לחולל מהומה ברחבת רמת גן יצא ובמקומו נכנס מגן. העובדה שהאדומים היו בעשרה שחקנים באותן דקות לא צריכה להוות תירוץ. ניהול המשחק של אבוקסיס במחצית השנייה ובעיקר מהדקה ה-75 היה החוליה החלשה.

יוסי אבוקסיס. היה החוליה החלשה מהדקה ה-75 (חגי ניזרי)

גיברותיי ורבותיי, אפשר להכריז על משבר. כששני משחקים בבלומפילד, שאמורים להנפיק שש נקודות, מביאים בקושי שתיים, מדובר במשבר ואפילו משבר עמוק. ועכשיו השאלה היא כמובן איך יוצאים ממנו. זה לא פשוט עם חומר השחקנים הנוכחי, אבל זה כן אפשרי. כי התחושה הקשה ביציע היא שהשחקנים האלו לא באמת מתאמצים ולא באמת רוצים. הם אולי חושבים שזה יבוא בקלות והם אולי לא מתאמנים מספיק חזק במהלך השבוע. אולי שתי המכות האלו של השבועיים האחרונים יעירו אותם לקראת הנסיעה לקריית אליעזר בשבוע הבא.

לקראת חלון ההעברות הביאה הפועל בלם. זה לא שהבלמים שלנו מושלמים – ההגנה הטובה בליגה היא גם ההגנה הכי חלשה בליגה. מדובר באבסורד שיכול להתקיים רק בליגת העל שלנו.

אבל לפני שמביאים בלם, כבר כתבתי, שצריך לפתור את בעיית המגנים. קבוצה לא יכולה לשחק בלי מגנים, בעיקר כאשר במרבית המחזורים בעונה הפועל פייבוריטית. מולה מגיעות קבוצות שמתרכזות בעיקר בהתקפות מתפרצות. המגנים של הפועל באשר הם חלשים בהגנה וקטסטרופליים בהתקפה. הצוות המקצועי צריך למצוא לכך פיתרון בין אם על ידי רכש או תוך שימוש בשחקנים קיימים כדוגמת אלרואי כהן וסלים טועמה.

ושתי הערות לסיום. איך אפשר להסביר את העובדה שבמשך 14 מחזורים לא מצליחה קבוצה לעלות פעם אחת עם ההרכב המלא שלה. טל בן חיים פצוע וכשהוא מחלים עומר דמארי חולה. כשדמארי חולה בן חיים שוב פצוע וכשהאחרון חוזר מהפציעה גילי ורמוט יושב ביציע בגלל פציעה כמובן. פציעות הן חלק ממשחק הכדורגל אבל הבעיה היא שאצל האדומים הכדורגל הוא חלק ממשחק הפציעות.

דמארי וטל בן חיים. מתי ישחקו ביחד? (שי לוי)

ועוד עניין אחד: קראתי השבוע על גישושים של מכבי תל אביב אצל קשר פאלרמו, ערן זהבי. אם זה עדיין לא ברור למישהו, במכבי התקבלה החלטה אסטרטגית להעביר לרשותה בכל מחיר לפחות אחד מהסמלים של הפועל. בתחילת העונה הצהובים ניסו לגנוב את טוטו תמוז, אחר כך ניסו להביא את גילי ורמוט ועכשיו ערן זהבי שמופיע על קיר התהילה של הדאבל הבלתי נשכח ההוא.

מכבי מנסה לסמן טריטוריה. היא מנסה לומר שהיא הקבוצה הדומיננטית והשולטת בעיר, ולא במקרה מפנה את מאמציה לכל מי שהיו או עדיין כוכבי היריבה העירונית הגדולה שלה. אסור שזהבי ישחק בצהוב. אם יש לו כוונה לוותר על האשליה האירופית, צריך לעשות כל מאמץ להחזיר אותו להפועל. אליפות אולי לא ניקח העונה, אבל צריך להיות ברור שמה שקורה בכדורסל לא יכול להתרחש בכדורגל. אסור שמכבי תצליח להעביר לרשותה כל מי שהיא רוצה.

ואגב זהבי, אבוקסיס אמר שאם צריך יהיה ימכרו את תמוז. להנהלה חסר כסף. ואני אומר: אם אין למועמדת לאליפות כסף לשמור על השחקן הכי חשוב שלה בהתקפה, למה למכור רק אותו? אולי נמכור את כולם, נמלא את הקופה ונהיה רגועים שלפחות כסף, אם לא נקודות, יהיה השנה בהפועל.

לא נסיים את הטור הזה בלי מחמאות להפועל רמת גן. בניגוד לכלום ולשום דבר של הפועל עכו מהמחזור הקודם, רמת גן הוכיחה שהיא קבוצת כדורגל לא רעה בכלל והיא הייתה ראויה לתיקו ואף ליותר. היא גם הביאה קהל ליציע. לטובת ליגת העל, רצוי שהפועל רמת גן תישאר. על הפועל עכו אפשר לוותר.