כשעונת הכדורגל נגמרת, מתחילה מיד עונת המלפפונים. על כל מאמן ושחקן פנוי צצות שמועות וצצים רמזים על העברה מפתיעה או פטורין. כך גם בכדורסל, בעיקר בגזרת מכבי ת"א. אבל כשאחרי עשרה חודשים עמוסים וצפופים נגמרת עונת הטניס, במה תתעסק התקשורת, במה יתעסקו אוהבי הטניס?
בעיקר בסיכומי העונה, במעקב אחרי הטוויטרים והפייסבוק שמלאים באתרי הנופש האקזוטיים אליהם נוסעים באופן מתוקשר הטניסאים העייפים מהעונה הארוכה, אולי בסוכריות החדשות שמפרסמת הגב' שראפובה.
 |
| סרינה וויליאמס מאושרת. אולי מאושרת מדי? (GettyImages) |
|
| |
ואולי בקרולין ווזניאקי, שחמדה לה לצון, דחפה מגבת או שתיים לאזורים אינטימיים ופצחה בחיקוי קולני של הגברת מספר אחת בטניס העולמי, סרינה וויליאמס. רוג'ר פדרר שישב ביציע חייך, וכך אולי גם מליוני צופים ביו-טיוב, אבל פתאום מישהו שם לב שסרינה כהת עור, ואולי, אולי היתה פה איזו כוונה גזענית נסתרת, ללעוג לסקס אפיל של סרינה, או לנשים עם חזה גדול...
ב-2008 אנדי רודיק עשה את אותו הדבר (תחפשו ברשת), אני לא זוכר שהוא הואשם בגזענות. נובאק ג'וקוביץ' הפך את החיקוי של רפאל נדאל מושך את המכנסיים מהישבן למקצוע משני. שלא לדבר על החיקויים שלו לטקס ההגשה של מריה שראפובה, שבעקבותיו זכו השניים למסע יחצני ברחבי העולם.
 |
| פדרר ושראפובה. גם הם יודעים לקחת הכל בהומור (רויטרס) |
|
| |
כשמישהו נעלב, קשה מאוד להיכנס לנעליים שלו. בין הומור לעלבון עובר לפעמים קו דק מאוד ואין אדם אחד שלא חווה את ההרגשה הזו. אבל אני די בטוח שלסרינה יש עור עבה למדי, וגם היא יודעת שהיא מאוד מוחצנת, ומופע הקפיצות שלה אחרי ניצחונות גדולים לא תמיד נראה ספונטני.
ואני אומר, תעזבו את ווזניאקי בשקט, תנו לטניסאים להתפרק מכל הלחץ של הגראנד סלאמים, הדרוג, עם כמה משחקי ראווה שאמנם הם מרוויחים עליהם הרבה כסף, אבל הם גורמים להרבה אוהבי טניס במדינות שרחוקות מהענף, כמו ברזיל, לחייך.
הכתוב הינו טור דעה