ההתעסקות עם הגרמנים מיותרת. הם התפלחו לטופ 16, כי למזלם יש שתי יריבות גרועות יותר, וזה קשה לא לעלות מהבית הזה.
כנראה עדיף כשאין ספסל, כי כשאין רכבת חילופים המשחק שוטף ועושים 20 הפרש ב-12 דקות. הדבר היחידי שהשאיר את אלבה ברלין במשחק הוא החולשה של מכבי תל אביב בריבאונד ההגנה והיכולת הפנומנלית שלה לאבד 16 כדורים (על 13 מהם יוגב אוחיון, ריקי היקמן ודייויד לוגאן אחראיים). לתת לקבוצה 32 כדורים נוספים (16 איבודים ו-16 ריבאונד התקפה) זה כמו לתת 32 נקודות במתנה, בקיזוז ריבאונד ההתקפה שלך והאיבודים שאתה יכול לגרום. וזהו בקטע המקצועי.
לכבוד סיום שלב הבתים הראשון ביורוליג, הנה סיכום קצר: אחת הבעיות של מכבי היא בעמדה שצריכה לעזור לשלוט בריבאונד ההגנה. שון ג'יימס שיחק עד היום בממוצע 16 דקות וחצי, ונגד אלבה הוא שיחק כפול. למרות היכולת הטובה שלו יהיה קשה לצהובים להצליח בטופ 16 בלי שחקן נוסף שיחלוק את הדקות עם ג'יימס בצבע. נראה שמכבי הולכת לכיוון הזה כי אם גיורגי שרמאדיני לא מקבל דקה אז כנראה שנגמרו הקלמנטינות.
|
ג´יימס ורוט. לבד הוא לא יוכל להחזיק את הצבע (שי לוי) |
|
|
הצהובים עמדו במטרות ובציפיות וסיימו ראשונים בבית המוקדם. לא צריך לחפש אשמים – סקאוטים, מאמן, הנהלה. לפעמים גם שחקנים טובים במקום אחד לא מתאימים במקום אחר ו/או לא מתאקלמים ו/או אין להם את האופי לשחק בקבוצה עם ציפיות ותחת לחץ. דברים כאלו לא צריך למרוח לטובת שני הצדדים. כל שחקן רוצה לשחק ולפעמים המחיר לא משנה, גם כדי לא לעצור את הקריירה.
מצד שני מכבי חייבת לצמצם את הנזקים, את בזבוז הזמן ואת הכסף על שחקנים שלא תורמים. כדי שגם השחקן או השחקנים שיביאו יצליחו לעזור לקבוצה, הם צריכים להגיע אתמול. הטופ 16 מתחיל בעוד כשבועיים, ולהכניס שחקן למשחק קבוצתי ושיטה לוקח זמן, יכול להיות שעד שהוא יתאקלם תיגמר העונה האירופית. כמו כן, כדי לא ליפול שוב, מכבי תצטרך למצוא שחקן שיתאים ליותר מחצי עונה, כזה שלא יצטרכו לחפש לו מחליף בקיץ (וזה כמובן עוד יותר קשה).
מלבד זה שיש עמדות בהן מכבי מסודרת, בלי עמדה חמש, בנוסף לג'יימס שמשחק כ-16 דקות, יהיה קשה לעבור את שלב הטופ 16. יש לי הרגשה שהיכולת של סילבן לנדסברג, שקיבל פי 5 דקות מהממוצע שקיבל עד היום, תקשה יותר את החזרה של גיא פניני מהגלות.
|
מדלי הפצוע. האכזבה של השלב הזה (שי לוי) |
|
|
לסיום, אני חושב שלמרות שהגארדים של מכבי לא יכולים להרשות לעצמם לאבד 13 כדורים במשחק, ולא נגד אחת ההגנות החזקות באירופה, הייתי אומר ששניים מאלו ששיחקו נגד אלבה, היקמן ואוחיון, בתוספת של דווין סמית', היו היציבים בשורות האלופה בשלב הראשון של היורוליג. המאכזבים? תחרות גדולה מאוד על השחקן המאכזב בשלב הזה בין שרמאדיני וניק קיינר מדלי, אבל מאחר והציפיות שלי מקיינר מנדלי היו יותר גבוהות הוא זוכה בתואר. לעומת זאת דווקא שון ג'יימס, שהציפיות ממנו היו שיהיה שחקן משלים, לקח כל דקה שקיבל ונתן תפוקה מקסימלית.