מכירים את המושג "ארבע הגדולות בכדורגל הישראלי"? נו, המושג שאומרים כשמדברים על מכבי חיפה, מכבי תל אביב, בית"ר ירושלים והפועל ת"א, כשמדברים על זכויות שידור, על משחקי עונה, על הקבוצות שמביאות הכי הרבה קהל.
עכשיו תנסו ללכת אחורה עם השנים ולזכור מתי באמת הייתה פה ליגה שבה היה ניתן להגדיר את כל הקבוצות כגדולות? לכו יותר אחורה, ויותר. לא זוכרים? כי כנראה באמת עבר הרבה זמן.
בשנה שעברה הייתה רק אחת גדולה (עירוני קריית שמונה) והיא בכלל לא מהארבע. לרוב בשנים האחרונות אלה הן רק חיפה והפועל. אבל גם האדומים לפני כמה עונות נאבקו נגד הירידה. מכבי? היא גדולה רק בקיץ, מתפרקת אי שם לאחר המחזור העשירי ומתפזרת לאבדון.
נשארנו עם בית"ר, שאת המילה "גדול" ניתן לייחס לה רק בהקשר של הבלאגן המאפיין אותה בשנים האחרונות. גדולה היא אולי במאבקי התחתית, שם מצאה עצמה יותר ויותר.
 |
שחקני בית"ר. מאופיינת בבלאגן בשנים האחרונות (גיא בן זיו) |
|
|
אבל בימים האחרונים, יש ריח אחר באוויר (ואלה לא הסופגניות). כל ארבע הגדולות חולמות בסתר (חיפה ובית"ר) ולא בסתר (התל אביביות) על אליפות. נכון, מכבי חיפה עד לפני שבועיים הייתה קרובה יותר למשחקים באום אל פאחם מאשר על אדמת מנצ'סטר בליגת האלופות ובית"ר הייתה במצב גרוע אף יותר. אבל ההתעוררות בשבועות האחרונים מוצאת את השתיים עם תקווה מחודשת.
הצהובים מקריית שלום עדיין במקום הראשון בתום הסיבוב ונראה כי הלוזריות שאפיינה אותה בעשור האחרון התפוגגה. הפועל, למרות שכמעט התפרקה בקיץ, נמצאת במקום המוכר לה היטב, צמרת הטבלה.
 |
שחקני מכבי ת"א. הלוזריות התפוגגה (שי לוי) |
|
|
אבל שלא תטעו, גדולה באמת יש כנראה רק אחת והיא משחקת על אדמת ספרד. ארבע הקבוצות בארץ הן לא יותר מאשר מועדונים עם שם גדול ועבר היסטורי מפואר. כי הכדורגל מהן והלאה וכנראה מי שתזכה באליפות היא הקבוצה הכי פחות גרועה מביניהן. מספיק היה לצפות בתצוגת הנפל של שתיים מהקבוצות כדי להבין על מה אני מדבר.
מה שכן, אם אין כדורגל, לפחות שיהיה עניין, כמו שהיה בר"ג. כדי שזה יקרה חייבים שם בהתאחדות, ובדחיפות, להקטין את הליגה למקסימום 12 קבוצות, אם לא לעשר, ואז בכל שבוע יחכה לנו משחק ששווה את הציפייה אליו.
הכתוב הינו טור דעה.