החלטתי לא לכתוב על קרבות, מקלטים, קטיושות וטילים ולהשתמש במונחים של כדורסל בלבד. מטח השלשות של סיינה, במשך כל המשחק, מזמין כל מיני פאנץ'-ליינים.
סוף-סוף גם דייויד בלאט הבין שבמשחק חוץ חשוב צריך לוותר על הניסיונות לקדם את ניק קיינר מדלי והוא עלה עם ליאור אליהו בחמישייה, דבר שהכניס אותו היטב למשחק וגרם לאליהו להיות מהמצטיינים. בתפקיד הפורוורד, בכושר הנוכחי של ליאור אליהו ומלקולם תומאס, קשה לשחקן שלישי (קיינר מדלי), שיש לו דקות מוגבלות, לבוא לידי ביטוי. זה לא נראה יותר טוב ממשחק למשחק. שני הצדדים צריכים להחליט, גם הוא לטובתו, איך ממשיכים.
אם הוא יסיים עונה, כמו שהוא נראה עכשיו, זה לא יעזור לקריירה שלו. זה שחקן שבספרד הרבה קבוצות רצו. מכבי לא נוהגת לחתוך שחקנים באופן חד צדדי. היא עושה זאת אם יש הסדר בין שני הצדדים. הוא צריך למצוא קבוצה שהוא יוכל לשחק בה, יקבל בה משכורת מכובדת, וכך לא ייגרם לאף אחד מהצדדים נזק. ובמקומו? מכבי לא צריכה שחקן בתפקיד הזה. בכל תפקיד צריך שני שחקנים, ולצהובים יש שניים כאלה, אליהו ותומאס. הם ממלאים אותו בצורה טובה.
|
ניק קיינר מדלי. אפשר לוותר עליו כבר? (משה חרמון) |
|
|
כל השבוע דיברו במכבי תל אביב על לעצור את בובי בראון כדי לנצח במשחק. נראה לי שדייויד הבין זאת והחליט להוציא אותו מהמשחק גם דרך ההתקפה של מכבי. הוא נתן הוראה ליוגב אוחיון לחדור עליו בכל הזדמנות. בראון שחקן התקפה מצטיין, אבל כל חדירה של אוחיון עליו הסתיימה במשהו טוב. הבעיה שהפחד ממנו בהגנה והשמירות הכפולות עליו בכל הזדמנות, במיוחד בסוף שעון, שיחררו שחקנים לשלשות פנויות. אחוזי הקליעה של סיינה, במיוחד בבית, עוד לפני המשחק וגם במשחק עצמו, היו הימור שבסופו של דבר לא השתלם.
שלוש דקות מנוחה של בראון במחצית ומכבי עלתה להפרש של שש. הרצון הרב לעצור התקפות מתפרצות גרמו לצהובים לעשות עבירות במגרש פתוח ולהוציא את אוחיון ואליהו בשלב די מוקדם בגלל בעיית עבירות. שתי העבירות האלו, שלא היו מחויבות, ועבירה די טפשית של דייויד לוגאן, הביאו את סיינה לקו בשלב די מוקדם.
שתי העבירות של אליהו ותומאס החזירו את קיינר מדלי לפרקט ולמרות שתי פעולות חיוביות שלו, מכבי ירדה בפיגור למחצית. הצורך שלו להוכיח שהוא שייך לרמה הזו מגביל את המשחק שלו וכשעושים דברים בכוח קשה מאוד להצליח. ביטחון וחופשיות הם מצרך חשוב עבורו כדי להוכיח את היכולת שלו.
|
ליאור אליהו ושון ג´יימס עם דווין סמית´. שתי נקודות האור במכבי ת"א (שי לוי) |
|
|
אליהו פתח גם עם פתיחת המחצית השנייה והיכולת שלו ושל שון ג'יימס משני צידי המגרש היא בדיוק הדבר שצריך כדי לנצח במשחק חוץ. רוב הנקודות הגיעו מתוך הצבע. שני המאמנים החליטו לשמור את שחקני המפתח לישורת האחרונה, אליהו ואוחיון במכבי ובראון בסיינה לא פתחו ברבע האחרון. האיטלקים לא פחדו לעבור לאזורית כשהתוצאה הייתה צמודה. ומי לוקח את שתי הזריקות מטווח השלוש? קיינר מדלי שכמובן החטיא והעלה את סיינה ליתרון. הבעיה שכשאליהו ואוחיון נכנסו, ג''יימס כבר היה בלי חמצן.
בצעד לא אופייני, ועם גילוי של הרבה אומץ, המאמן של הקבוצה האיטלקית בחר לסיים את הדקות האחרונות בשמירה אזורית וגם העיף מהמגרש את תומאס רייס שלא ציית להוראה להחטיא את זריקת העונשין וכתוצאה מכך הצהובים הצליחו לסיים באותו הפרש כמו המשחק הקודם בארץ, דבר שיוכל לקבוע את המיקום הסופי בבית.
סיינה, בדומה למכבי, לא החתימה שחקנים של מיליון דולר בעונה. גם בראון, שיש לו עונה מוצלחת, הוא לא שחקן יקר. הוא שחקן שבמכבי דיברו עליו לפני שלוש-ארבע שנים ולא לקחו. ומדובר בשחקן הכי טוב של האיטלקים. שתי הקבוצות בונות על משחק קבוצתי ועל שליטה של המאמן ואחריות גדולה שלו בניצחונות או בהפסדים. בשלב הבא הקבוצות האלו יפגשו שחקנים יותר טובים ואז המשחק הקבוצתי ויכולת המאמן להשפיע על ניצחונות יהיו גדולים מאוד, הרבה יותר מאשר עכשיו.
|
דייויד בלאט עם תומאס. בשלבים הבאים זה יהיה תלוי בו יותר (יוסי ציפקיס) |
|
|
נכון, למכבי שבעה שחקנים בסגל ולא תמיד כל אחד מתאים ומשתלב. קיינר מדלי ושרמאדיני לא הפכו להיות שחקנים דומיננטיים, ואפילו לא שותפים למשהו. זה אומר שמישהו שם צריך לעשות חושבים.
לסיום, שני המשחקים נגד סיינה ומלאגה, הם סוג של קנה מידה בזמן הנוכחי ליכולת של בלאט וחניכיו. עברו שלושה חודשים מאז תחילת העונה ואפשר לשפוט. שתי הקבוצות שהזכרתי הן לא לא קבוצות של פיינל פור. שכל אחד מכם יעשה את החשבון שלו. כדי להגיע לפיינל פור מכבי צריכה להיות הרבה יותר טובה מאיך שהיא משחקת בשבועיים האחרונים.