מעכשיו הכל על בלאט

הפסידו-מה-הפסידו, אלדד אקוניס, היו"ר/מנהל המקצועי של בני הרצליה (וקודם בני השרון) יושב בבית ומבסוט מהמשחק של שון ג'יימס בסיינה. 22 נקודות ב-9 מ-9 מהשדה ו-12 ריבאונדים, מה עוד אפשר לבקש אחרי משחק פנטסטי שלו? אם רק ישכחו לו פלופים כתוצאה מניסיונות להחיות שחקני סוף קריירה (באסטון, סם הוסקין, דמיטריוס אלכסנדר), אולי באמת מישהו במכבי ת"א יאמץ את הרעיון להחתים אותו כג'נרל מנג'ר יום אחד.

ובאמת, אחרי ג'רמי פארגו, דורון פרקינס, טרנס מוריס וגם שון ג'יימס, כדאי לתת קרדיט לכמה וכמה מאנשי המקצוע בארץ, שהחתימו כאן זרים מצוינים שמכבי ת"א שאבה אליה ונהנתה מהם.

אבל הנה עוד אמת מאחורי המשחק המצוין של ג'יימס ושאר הגבוהים של מכבי בסיינה: לאיטלקים אין הרבה מה למכור בצבע מבחינה הגנתית בעקבות הפציעה של בנג'מין אזה, ואם המאמן האיטלקי היה משתמש יותר בתומאס רס שהוחבא שנים מאחורי קשישטוף לברינוביץ', החיים של סיינה היו קלים יותר.

אפי בירנבוים ואלדד אקוניס. מגיע קרדיט לכמה אנשי מקצוע בארץ

חלק גדול מהנקודות של ג'יימס הגיעו מול בנג'מין אורטנר האוסטרי, שחקן מתבגר שעד לעונה הזו קלע שלוש נקודות יורוליג בלבד בקריירה שלו; או מול ויקטור סניקידזה שגם עליו אין יותר מדי מה לומר ברמה הזו. גם מאריו קאסון מעולם לא נחשב לשחקן הגנה. ככה שיש הסבר נראה לעין ל-9 מ-9 של ג'יימס, 8 מ-12 של ליאור אליהו ו-2 מ-2 של מלקולם תומאס מהשדה.

היה משחק גדול ותענוג לצפייה. האמת היא שאחרי ארבעה משחקים של מכבי ת"א נגד סיינה ומלאגה, שכולם הסתיימו בפערים חד ספרתיים, ורובם יותר קרובים ל-0 מאשר ל-10, די ברור שהקבוצה של דייויד בלאט אינה עומדת מעל לאחרות בבית הזה. בעיקר כיוון שהיא לא ממצה את מלוא הפוטנציאל שלה, משפט שבספטמבר קשה היה להניח שייכתב בסוף נובמבר.

בלאט יודע שהתפוקה של קיינר-מדלי, שרמאדיני ובאחרונה גם דייויד לוגאן, רחוקה מלהיות קרובה לנתונים שבנה עליהם. אלה הם החלקים החסרים בפאזל, ומילא אם מדובר בשחקן אחד. פה המספר עולה לשלושה. בעיה שהמאמן יצטרך לפתור אותה, ונראה שאחרי המשחק הולכת ואוזלת לו הסבלנות בעניין. מי שתהילתו יצאה בעיקר סביב עניין החיבור בין חתיכות למארג שקשה לפצח, מתקשה הפעם. יינקטו צעדים? אם נחיה גם נראה.

קיינר מדלי. זה לא זה (יוסי ציפקיס)

סיינה היתה חדורת מוטיבציה להחזיר מאבק, אחרי שהפסידה בהיכל נוקיה במשחק שישב לה בכיס. השלשות טסו ללא הכרה. כריסטיאן קנגור האסטוני (4 מ-4 לשלוש) הוא עוד הוצאת לשון לעבר כל הקבוצות בארץ שמעדיפות אוטומטית אמריקאים על פני אירופיים. רס הרביץ 2 מ-2 מחוץ לקשת, וגם אם מכבי הייתה מודאגת בעיקר מבובי בראון (1 מ-7 לשלוש) באה סיינה עם הנשק הישן שלה והוכיחה שוב: קבוצה עם גבוהים שקולעים שלשות במיומנות גבוהה היא תמיד נשק קטלני נגד מכבי ת"א.