200 אלף יורו, זה ההפרש בין מכבי חיפה לבין לרנקה בנוגע למאמן המיועד, רן בן שמעון. יעקב שחר מתלבט, מנהל משא ומתן ארוך ומוכן גם לחכות - כח ההרתעה וניסיונות ההפחדה של לרנקה לא ישפיעו עליו.
כמו שלא אומרים לחמאס שהם מפחידים גם אותנו קצת, כדי שלא יתלהבו, כך גם אין בכוונתי לפגוע במשא ומתן שמנהל יעקב שחר. אבל צריך לומר את האמת - 200 אלף יורו זה סכום קטן מאוד לעומת התועלת שיביא איתו רן בן שמעון לחיפה.
בשנתיים האחרונות משהו השתנה באופן מהותי במכבי חיפה. החוכמה של המועדון מהכרמל תמיד הייתה דווקא הזהירות שלו בנוגע להבאת שחקני רכש. חיפה הפכה למועדון המפואר ביותר בכדורגל הישראלי, דווקא בימים בהם קראו לשחר קמצן, מכיוון שלא ניסה להתחרות בהוצאות הגדולות של אלכס שניידר, אלי טביב וארקדי גאידמק, והעדיף לתת הזדמנויות לשחקני נוער.
 |
| יעקב שחר. לא קמצן, זהיר (עמית מצפה) |
|
| |
מכבי חיפה של העשור הראשון של שנות ה-2000 הזכירה במשהו את עירוני קריית שמונה של העונה שעברה (למרות ההבדלים). זו הייתה קבוצה צנועה, מגובשת, מלוכדת ועמוסה בשחקני נוער, אך בשנתיים האחרונות חיפה הפכה לסוג של מכבי תל אביב של העשור הקודם, או במילים אחרות - בית קברות לשחקני רכש.
יעקב שחר הוציא מיליונים רבים בשנתיים האחרונות - על יוריצה בולייאט, דינו אנדלובו, תמיר כהן, אוראל דגני, חן עזרא, ועוד רבים ולא כל כך טובים. אם דינו אנדלובו נמכר הקיץ למכבי חיפה תמורת ארבעה מיליון ש"ח וחן עזרא נמכר תמורת 750 אלף יורו, הסכום שעומד בין חיפה ללרנקה נשמע מגוחך.
נכון, מאמן זו לא השקעה. שחר לא ימכור את בן שמעון הלאה למועדון אחר, אבל מהסגל של מכבי חיפה אפשר לשחרר לפחות שישה שחקנים בחודש ינואר, שזה יעשה רק טוב לקבוצה ולכיס של שחר. למה קבוצה שמשחקת פעם בשבוע צריכה 2-4 שחקני רכש על כל עמדה במגרש? היא לא צריכה ומי שהוכיחה את זה טוב יותר מכולם היא קריית שמונה של העונה שעברה, שעם סגל מאוד מצומצם לקחה אליפות בהליכה.
מעמד המאמן בעולם נמצא בעלייה מתמדת. בשנים האחרונות נהוג כי מאמנים נקנים מקבוצות תמורת סכומי כסף גבוהים ורן בן שמעון חשוב הרבה יותר מכל שחקן בסגל של הירוקים. בעונה שעברה בן שמעון רשם את ההישג הגדול ביותר של מאמן בליגת העל וזו בהחלט תעודת עניות לכדורגל הישראלי, שהוא לא מצא קבוצה בליגה בשנה שלאחר מכן.
 |
| רן בן שמעון והצלחת. למה לא מצא קבוצה? (עמית מצפה) |
|
| |
בתקופה הקשה הזו של מכבי חיפה האיש שעשה את הכל נכון זה דווקא יעקב שחר. הוא הביא את ראובן עטר, כי פשוט הגיע הזמן לתת צ'אנס לאיש עם התלתלים לאחר שנים של ציפייה. שחר נתן לעטר, כמו לאלישע לוי בעונה שלפני כן, את כל מה שהוא ביקש. ההחלטה של הבעלים לפטר את עטר הייתה אחת האמיצות והמוצלחות שהוא קיבל אי פעם.
עם התמיכה של האוהדים ושל התקשורת, שחר גם היה יכול לסיים את העונה עם ראובן עטר, לחסוך לעצמו הרבה כסף והרבה כאב ראש. אבל שחר הוכיח שהמועדון מבחינתו עומד מעל הכל, מעל האוהדים, מעל סקרי דעת הקהל ומעל הלחץ מהתקשורת. מכבי חיפה הייתה במקום ממנה היא כבר לא הייתה יכולה להתרומם ושחר הבין את זה.
אחרי הרגע הגדול של יעקב שחר, הפיטורים של עטר, הגיע הזמן להשלים את המהלך עם הבאתו של רן בן שמעון. משחק אחד מול בני סכנין זה מחיר סביר בשביל המשא ומתן מול הקפריסאים, אבל ברור שהפתרון היחיד למצבה של מכבי חיפה הוא פתרון 'מדיני'. רק משא ומתן יביא להפסקת הכדורים שכל קבוצות הליגה יורות לעבר הגנת מכבי חיפה. משא ומתן צריך לנהל, אבל גם המחיר אותו דורשים הקפריסאים כעת, 200 אלף יורו, שווה כדי שסוף סוף השקט יגיע לכרמל, גם כשאין להם 'כיפת ברזל'.
הכתוב הינו טור דעה