אחרי פתיחת מבצע "עמוד ענן" ברצועת עזה, היה ברור כי בקבוצות הספורט הדרומיות יסבלו מהבעיות הקבועות שוב: הרגעת הזרים, העברת האימונים והדילמה מה עושים וכיצד מנהלים שגרה במצב המשוגע הזה. לכו תסבירו לקבוצות הליגה האחרות מה זה לחיות בשגרת טילים.
ועל זה בדיוק אני רוצה לדבר, או נכון יותר, להתנצל. לא פעם נערכו משחקים בערים הדרומיות בעת מתיחות או עוד סבב הסלמה כלשהו מול רצועת עזה. דמיינו לעצמכם, האנשים שמרוחקים 40 קילומטרים ומעלה מהרצועה, לשחק כדורגל או כדורסל תחת איום טילים מתמיד. כש"נאלצתם" להדרים לאשדוד או לבאר שבע, ידעתם כי מדובר בשלוש-ארבע שעות של כניסה לטווח הטילים. עבור שחקנים מאשדוד ומב"ש מדובר בבית. תחושת הסיכון שמלווה את המדרימים במשך כמה שעות, מלווה את חייהם כבר שנים. יחי ההבדל הקטן.
והנה, אני מוכרח להודות שחטאתי בפסקה הקודמת. אני מדבר על "הדרום" כעל אזור סְפָר מרוחק, אבל בסך הכל מדובר בחצי שעה מתל אביב. חצי שעה בלבד. לעתים נדמה שמדובר במדינה אחרת, שהדיווחים אודותיה מוזכרים בחדשות ולא מזיזים לאף אחד.
|
המראות המוכרים בדרום. חצי שעה מת"א (רויטרס) |
|
|
חברים, יישובי עוטף עזה אינם מדינה נפרדת. הם חלק אינטגרלי ממדינת ישראל והקבוצות "הדרומיות" הן חלק מהליגות, בדיוק כמו כל קבוצה אחרת. יהיו כאלו שידברו על כך שיש להמשיך בשגרה, לקיים משחקים כרגיל ולהעתיק משחקים צפונה אם המצב הזה יימשך, אבל אסור לעשות זאת.
לא אשדוד, לא ב"ש ולא אשקלון אשמות במציאות הבלתי נסבלת שבה חיים תושביהן. כאשר הערים האלה נמצאות תחת מתקפת טילים מצד ארגון הטרור חמאס וגרורותיו השטניות, אסור גם לקבוצות הליגה לעמוד בצד, לצקצק בצער ולהמשיך בשגרה כרגיל.
|
אלישע לוי ויוסי מזרחי. אסור לעמוד בצד ולהמשיך בשגרה (ליאור טימור) |
|
|
אם המבצע בעזה יימשך גם בימים הקרובים, כמו גם הירי ליישובי מדינת ישראל, על כל הקבוצות ללחוץ לא לקיים את משחקי סוף השבוע כאות הזדהות. קבוצות "הדרום" אינן הפקר ואינן סרח עודף של הליגה. בעונה שעברה נדחו משחקיהן של אשדוד וב"ש בפתיחת העונה בלא שום הצדקה. לאחר שהתברר כי רק משחקיהן של קבוצות הדרום נדחו, אני חושב שאין טעם לקיים משחקים גם בת"א ובחיפה.
כל שנותר לקוות הוא שהמבצע ישיג את יעדיו ואתם, תושבים, אוהדים, שחקנים ומשפחות, תוכלו לחזור למסלול החיים הנורמלי כמה שיותר מהר.
הכתוב הינו טור דעה.