קודם כל, אני רוצה להגיד כל הכבוד לאוהדי מכבי חיפה. למרות המרורים שהם נאלצים לאכול העונה מהקבוצה שלהם, לא שמענו (לפחות לא בשידור בטלוויזיה) קללה אחת כלפי השחקנים וכלפי ראובן עטר במהלך המשחק מול בני יהודה (להוציא קריאות לגיטימיות של "אין לכם כבוד" בסיום).
בכלל, במהלך המחצית השנייה שמעתי אוהדים של מכבי חיפה מנסים לעודד את הקבוצה דווקא כשלא הולך ואחרי ספיגת השער. אז בכל הקשור לקהל, ולמרות הפתיחה הגרועה של הקבוצה, הוא מתנהג למופת.
אחרי ההפסד של חיפה להפועל תל אביב כתבתי שהשיקולים בבחירת ההרכב של ראובן עטר נובעים מפאניקה מוחלטת. כעת זה פשוט נראה שפאניקה זו מילה עדינה מדי עבור התהליך שמתחולל בראשו של המאמן. אחרת איך תסבירו את ההוצאה של חן עזרא מחוץ ל-11?
עזרא היה השחקן הטוב ביותר של חיפה בשבעת המחזורים הראשונים ורק הכניסה שלו למשחק מול בני יהודה הוכיחה עד כמה הוא היה חסר במחצית הראשונה. אם ראובן רוצה שהקבוצה שלו תתחיל לגבש יציבות, הוא חייב לשמור על אותו הרכב (גם אם הוא מפסיד) שבועיים ברציפות.
עד כמה שזה נשמע הזוי, מכבי חיפה צריכה להודות על כך שאור ברוך היה פצוע. אור ברוך כן? השחקן שעד לפני שנה אף אחד לא ידע שהוא קיים אי שם בשיקאגו. הרי אם ברוך כשיר ומגיע להזדמנויות של מרינקוביץ', חיפה הייתה יוצאת עם שלישייה ברשת.
 |
| חן עזרא. למה הוא לא פתח? (יוסי ציפקיס) |
|
| |
ואם יש עוד מישהו שחיפה צריכה להודות לו זה דרור קשטן. האם מאמן הנבחרת לשעבר לא מודע לבעיות של חיפה כשפותח עם שלושה בלמים? הוויתור של שחקן התקפה מנע מהזהובים להשלים ניצחון שאיך נאמר בעדינות, לא היה מפתיע אף אחד.
אם בעונה שעברה לא האמנו שנראה השנה דרבי באצטדיון החדש של אם המושבות כששתי הקבוצות משחקות בלאומית, כך קשה להאמין שנראה בעונה הבאה דרבי באצטדיון סמי עופר באותה הליגה, אבל אם נשפוט לפי התוצאות של שמונת המחזורים הראשונים זו פשוט עובדה: חיפה, חיפה, עיר בתחתית.