על מסרים, שיאים ודור בלי סיכוי

בערב שהתוצאה בו הייתה צפויה מראש ורק הקידומת נותרה בסימן שאלה - האם עשרים ומשהו או שלושים ומשהו - דייויד בלאט ניצל את הזמן כדי להעביר אותות וסימנים ליריבה, לשאר אירופה ובעיקר לשחקנים שלו אחרי ההפסד המביך מבחינתו ומבחינתם למכבי ראשל"צ.

מכבי פירקה את שני עושי המשחק של גדיניה, בלאסינגיים וקוז'ארק, והוציאה להם את החשק לשחק עם לחץ אינטנסיבי של הגארדים. לערב אחד בתחילת נובמבר תמו וחלפו כל הגעגועים לדורון פרקינס.

המאמן שלח גם מסר לגיורגי שרמאדיני, שעלה לראשונה רק באמצע הרבע השלישי, אחרי שהגבוהים של ראשל"צ הסתדרו מולו בקלות כאילו אין שחקן מולם.

מסר נוסף הלך לכיוון מורן רוט, שהתפתה לקחת שלוש זריקות תוך זמן קצר מול ראשל"צ ונפל לפיתיון שהכין לו אפי בירנבוים עם ההגנה הנסוגה על הרכז. בלאט, שכעס על רוט ושטף אותו ביום ראשון, לא שכח עדיין ושילב את רוט רק ברבע האחרון וגם זה לשש דקות של חסד ואולי אי-נעימות. בכל זאת, יש גבול דק בין להעביר סדרת חינוך לבין להשפיל וגם בלאט יודע שלא רצוי לחצות אותו.

שרמאדיני בפעולה. בלאט העביר מסרים (יוסי ציפקיס)

הכי חשוב מבחינת בלאט: הוא הכניס את קיינר-מדלי לעניינים, פתח איתו בחמישייה, איפשר לו להתאושש ולהדוף את הדיבורים לגביו ונתן לו הזדמנות להרגיש איך זה ליהנות מהקהל הביתי. בלאט עזר לו להפוך שוב לחלק חשוב מהקבוצה.

פרוקום חלשה מאוד. היא לא ניסתה להביא שום דבר חדש כדי להקשות על מכבי, כמו שסיינה או ראשל"צ עשו. בשיטת המשחק הרגילה שלהם, אלו הם פחות או יותר הבדלי הרמות מבחינת כישרון. כי כשקבוצה כמו גדיניה באה להיכל ומשחקת כרגיל, בלי לנסות משהו מיוחד או אפילו לא מיוחד כמו אזורית 2-3, ברור כבר בפתיחה שהיא תחטוף פה 30-25. צריך קצת להציק, קצת לשרוט, קצת להפתיע. הפולנים לא עשו דבר מכל זה.

הפולנים צופים בג´יימס מטביע. ומה עם קצת ציפורניים? (יוסי ציפקיס)

בפעם הקודמת שפרוקום היתה פה, מכבי קלעה 15 שלשות – נתון ששימש בזמנו כשיא מועדון, ולקינוח סיימה ב-41 הפרש מול הפולנים. הפעם פרוקום שימשה כמטרה נעה למכבי והתוצאות הגיעו במהירות. שיא אחוזי הקליעה לשלוש של המועדון ביורוליג (במתכונת הנוכחית שלו), שהושג גם הוא תחת בלאט (67% נגד ויטוריה, פעמיים), נופץ. תכירו את השיא החדש: 11 מ-14 ל-78%.

קטנה על מלקולם תומאס, ולא בפעם הראשונה: האיש חייב להבין שהוא לא תחנה אחרונה, במיוחד כשאין לו זריקה טובה. נגד קבוצות רציניות יותר יהיה לו קשה לעשות סל באחד על אחד, כמו שהתפלק לו הפעם במקרה. נכון יותר יהיה אם ינוע בלי כדור והקבוצה כבר תדאג לו לדאנקים, סטייל מייסיאו באסטון בזמנו.

תומאס מול פרוקום. לא תחנה אחרונה (יוסי ציפקיס)

קטנה נוספת והפעם על איתי שגב, שאפילו לא מתלבש ביורוליג, רק כי למכבי ת"א יש שבעה זרים (בליגה מותר לרשום רק שישה ולכן שגב נכלל בסגל). קחו, למשל, את מתאוש פוניטקה, שסיים משחק שלישי העונה בדו-ספרתי ביורוליג. הוא קיבל בפרוקום חוזה ארוך טווח וזוכה להזדמנויות למרות שהוא רק בן 19, מה שלא יקרה לאיתי שגב וחבל. פוניטקה הוא מכוכבי דור מוכשר מאוד של פולין, שעשה חיל באליפויות הגילים. ושגב? כישרון גדול שיושב בהיכל ולבוש אזרחית במקום להיות חלק ממשי מהחגיגה.

כך שיש יתרונות גם לעובדה שאתה נמושת היורוליג, אבל אני כמעט משוכנע שלא חייבים להיות נמושה כדי לקדם צעירים. בטוח שאפשר למצוא דרך לשלב את שגב לנתח דקות סביר ועדיין לנצח את גדיניה בקלות.