דם אמיתי

הכדורגל הישראלי הוא כמו ערפד נטול סקס. בדיוק כמו ערפד, גם הכדורגל הישראלי ניזון מדם. הכדורגל הישראלי, כך לפחות הוא משוכנע, איננו מסוגל להתקיים ללא דם.

הרבה זמן לא זכור לי משחק בליגה הישראלית שזכה לבאזז כל כך גדול כמו המפגש השבוע בין בית"ר ירושלים והפועל ת"א. הרבה לפני שטוטו תמוז הורחק ובית"ר ירושלים השלימה מהפך, כבר מסוף השבוע הקודם כלי התקשורת היו עמוסים בכתבות, עדכונים, כותרות בולטות ותמונות הרואיות של כוכבי הקבוצות בפוזות מלחמתיות.

יש שיגידו ש-18,000 הצופים שהגיעו לאצטדיון טדי מסמלים את תחייתו של הכדורגל הישראלי, ועל כך אינני חולק, הכדורגל הישראלי אכן זכה ביום שני האחרון לחיים חדשים והכול בזכות הדם הרב שהוא מצץ בימים שקדמו למשחק.

אוהדי בית"ר. הדברים החיוביים נעלמו (משה חרמון)

כשמזקקים מכל הררי המלל שנשפכו לקראת המשחק את התמה המרכזית, לא נשאר שום זכר לכדורגל אלא אך ורק לאלימות. בעזרת אלימות, אלימות ועוד אלימות, נוצרה תחושה מזויפת כי משחק בין קבוצת צמרת יעילה אך לא מרשימה לקבוצת תחתית עם הגנה מחפירה הוא מינימום משחק העונה.

הידיעות שקדמו למשחק עסקו בהגעתו של אלי טביב וקבלת הפנים לה יזכה מאוהדי הפועל ת"א, החשש של הנהלת הפועל ת"א מביטחון אוהדיה, ההיערכות המיוחדת של כוחות המשטרה, ההיסטוריה המרה של הסכסוך בין המועדונים, תקריות עבר במפגשים בין הקבוצות ושאר עצים למדורה היוצרים אווירת מלחמה. היערכות מקצועית? שחקני מפתח? הנושאים השוליים הללו נשארו בשורות התחתונות.

אווירה אלימה מייצרת אלימות, כשכלי התקשורת מייצרים תחושה שהדבר היחיד שמעניין במשחק בין שניים מהמועדונים הגדולים בישראל הוא הדם שהוא מייצר, קשה להתפלא מתגובת העדר של הקהל המתנהג כמו במלחמה.

תמוז עושה ´שקט´ לאוהדי בית"ר. אווירה אלימה מייצרת אלימות (משה חרמון)

דווקא רוב השחקנים על כר הדשא עשו כל שביכולתם כדי להילחם עם האלימות על מקומם במרכז הבמה. חמישה שערים, שני מהפכים, תצוגה הרואית של בית"ר ירושלים מול קהל גדול של אוהדיה ויכולת מצוינת של חן עזריאל, חלוץ עם סיפור קאמבק מרתק. דקות ספורות אחרי שריקת הסיום של אוראל גרינפלד וכל אלו נשכחו כלא היו, חזרנו להתעסק בשאלות של אלימות כמו: "האם היו קריאות גזעניות לטוטו תמוז?", "הקהל של בית"ר זרק בננות?", "מה טוטו אמר לשופט?", "טוטו שונא את אוהדי בית"ר?", "אוהדי הפועל איימו על גרינפלד?".

האלימות שוב הוכיחה את עצמה ושלושה ימים לאחר שריקת הסיום היא מצליחה להעניק למשחק חיים. כדורגל ישראלי, כך יודע כל טבח מתחיל, מגישים עם מנה גדושה של דם.

הכתוב הינו טור דעה