זהירות, טורפים בעבודה

למכבי תל אביב תמיד היה כישרון מיוחד לטרוף הנחות מוקדמות ולהעמיד ספקנים במקומם. הפעם היא גם הצליחה לנצל את התכונה הזו לניצחון חוץ במשחק ראשון, כשהיא משיגה פער גדול ויודעת להחזיר מאבק גם כאשר ההפרש נמחק.

בשלוש הפעמים האחרונות שמכבי ת"א ניצחה במשחק חוץ במחזור הראשון, היא זכתה בתואר היורוליג. הפעם זה קרה תחת דייויד בלאט כמאמן ראשי, ואצלו זו הפעם הראשונה. סימן לבאות? אם נחיה גם נראה.

ובחזרה להנחות המוקדמות.

יהיה קשה בלי דווין סמית' המנוסה? יש את דייויד לוגאן המנוסה לא פחות שהשתחרר מכבלי אוברדוביץ' ואיבאנוביץ' הנוקשים וחזר לשחק באנגלית. יהיה קשה מול הגבוהים של מלאגה? יש למכבי אפשרויות להרכב גבוהים זריז ונייד, שעוזר להריץ אותה קדימה ולהוציא קבוצות כבדות משיווי משקל.

דייויד לוגאן מטביע. מנוסה לא פחות מדווין סמית' (יניב גונן)

אוחיון היה מחוץ לעניינים לאורך מרבית הקיץ? פעולות גדולות שלו ברבע האחרון השכיחו את העניין הזה. מלקולם תומאס יילחץ במשחק בכורה ביורוליג? קטן עליו. מורן רוט לא מתאים? הוא עזר מאוד בחמש הדקות שקיבל ונראה מוכן לקבל על עצמו עוד במקרה הצורך.

נהוג בארץ לחפש בכוח את אלה שמשתרכים קצת מאחור, גם בזמן ניצחון. אז לא, לא הייתי הולך למקום של ספקנות גם סביב השחקנים שעדיין לא מחוברים במאה אחוז, כמו ניק קיינר-מדלי או גיורגי שרמאדיני שהספרדים ניצלו כמה תנועות לא טובות שלו בהגנה, כדי להשיג נקודות קלות.

המבטים לא צריכים ללכת אליהם, אלא למי שמאמן אותם ומאמין בהם. יש לדייויד בלאט יכולת נהדרת לחבר שחקנים לכדי מרקם מקצועי אחיד ומצליח. הוא יעשה את זה גם השנה, אין לי ספק. הבית המוקדם הקל (המשחק במלאגה אמור היה להיות הקשה ביותר מבין כל המשחקים בו) יעזור למאמן לחבר את כולם ולשים אותם על אותו דף.

יוגב אוחיון וליאור אליהו. אולי העונה יקבל הפורוורד הזדמנות גם בסוף? (יוסי ציפקיס)

בינתיים, יש למכבי כל הזכות להתענג על ההיקלטות המצוינת של דייויד לוגאן ועל אחד, ליאור אליהו, שספק אם קיים פאוור פורוורד ביורוליג שיודע להוביל משחק מעבר כמותו. מאוד מסקרן לדעת אם הקרדיט שאליהו קיבל והיכולת הטובה שהחזיר, יבואו לידי ביטוי גם בשלבי ההכרעה של העונה, אם וכאשר יגיעו. בשנים האחרונות כל המאמנים שלו ללא יוצא מהכלל נטו לוותר עליו, או לא להאמין בו מספיק, והעדיפו אחרים במאני טיים האירופי.

רוט עם היקמן. יש דימיון לשארפ? (הרשמי של מכבי ת"א)

גיא פניני שיחק כמו מישהו שתפקיד הקפטן איפס אותו, וקלע במשחק אחד כמעט כמו בכל משחקי הטופ 16 בעונה שעברה. ואצל בלאט, כמו אצל בלאט, כולם נזרקים פנימה למגרש כבר ברבע הראשון וכמעט בכל מצב יתעלה מישהו וייקח את הקבוצה קדימה גם כשלא הולך.

רק דבר אחד לא הבנתי: מתי דריק שארפ חזר לשחק? הדמיון של ריקי היקמן אליו כמעט מבהיל.