המצב במכבי חיפה ידוע לכולם. במועדון הזה יש לחץ וזה לא סוד גדול. בתחילת העונה ציפו הירוקים להיות בצמרת ולהיאבק מול מכבי והפועל תל אביב על כתר האליפות, גם אם לא אמרו זאת מפורשות. נקודה אחת מתוך 12 בארבעת המחזורים הראשונים גרמה ללחץ אדיר בקבוצה של ראובן עטר, והיכולת בהתאם. גם במשחקים שבהם הירוקים נראים טוב, הם לא כובשים ולא מנצלים את המצבים.
אבל מעבר למרכיב הלחץ, אני מעוניין להסב את תשומת לבכם לשחקני ההתקפה שמציב ראובן עטר במשחקי הקבוצה. דינו אנדלובו הוצב ברוב המשחקים בחוד, אבל המערך של עטר לא ברור לגמרי. 2-4-4, 1-5-4? לא בדיוק ברור. מול מכבי ת"א היה זה אנדלובו שהוצב לבדו בחוד, כמו גם מול עירוני קריית שמונה. מול הפועל באר שבע היה זה שלומי אזולאי, מול מ.ס. אשדוד אזולאי ואנדלובו.
הפעם, מול הפועל עכו, הוצב הדרום-אפריקני יחד עם אלון תורג'מן. אנדלובו כבש שער אחד מול ק"ש, וזהו. אני מודה שגם אני ציפיתי ממנו להיראות טוב, אבל עד כה הוא מציג יכולת פשוט רעה במדים הירוקים. אני מקווה שראובן עטר לא מציב אותו בהרכב באופן קבוע רק בגלל המחיר שהמועדון שילם עליו.
 |
אנדלובו בדרך לעוד סיומת בעייתית (עמית מצפה) |
|
|
אנדלובו יודע לכבוש שערים, אבל משחק ללא שכל. אני מדבר על המסירה האחרונה, על הבעיטות לשמיים, על חוסר הריכוז במצבים שבהם חלוצים כמו אוהד קדוסי, שמעון אבוחצירא ואלירן עטר לא טועים וכובשים. קבלת ההחלטות של אנדלובו לא טובה והוא לא מצדיק את המקום שניתן לו בהרכב.
ראובן עטר מבצע יותר מדי שינויים בעמדת החלוץ. עד כה הוא לא פתח עם שני חלוצים שאחד מהם הוא לא אנדלובו. מה עם וויאם עמאשה ושלומי אזולאי? למה לא לצוות אותם יחד כבר מהפתיחה? בשורה התחתונה, בארבעת המשחקים שבהם שיחק דינו אנדלובו הוא הצדיק את מקומו רק פעם אחת, במחזור השני. הוא אמנם עלה ארבעה מיליון שקלים, אבל לא מספק את הסחורה.
 |
ראובן עטר. דרוש שינוי בחוד (עמית מצפה) |
|
|
זה הזמן של עטר לקבל החלטה אמיצה. מול עכו ראינו מיני-מהפכה בהרכב שלו, אבל המהלך הזה לא הגיע לחוד. כשהשפיץ לא מתפקד, גם כל המערכים האחרים סובלים מחוסר ביטחון ולא מתפקדים.
הכתוב הינו טור דעה.