התשליך של מכבי

אנו נמצאים בתקופה זאת בעיצומם של "הימים הנוראים", ימים שנמשכים מתחילתו של ראש השנה ועד לצאת יום כיפור. אחד המנהגים הידועים של ימים אלו הוא התשליך - בו נוהגים יהודים רבים ללכת למקור מים כגון נהר, אגם וכו', להתפלל ולהשליך את העוונות ואת החטאים למצולות. מה קשור המנהג הקדום למכבי ת"א אתם שואלים? אחרי 4 מחזורים אפשר להגיד בביטחה שהתשליך שערכו הצהובים במהלך הפגרה מתחיל להראות ניצוצות. אמנם מוקדם מאוד לדבר על אליפות אך אין ספק שגארסיה וחניכיו נמצאים בדרך הנכונה.

לא מעט תהפוכות התרחשו בקריית שלום במהלך הקיץ האחרון, ג'ורדי קרויף ואוסקר גארסיה ביצעו מהפכה ספרדית בצוות האימון, כוכבים גדולים כמו ברק יצחקי והאריס מדוניאנין נזרקו בבושת פנים והרבה מאוד סימני שאלה עלו בראשם של האוהדים הצהובים. אחרי 4 ניצחונות רצופים אפשר להגיד בוודאות שניקוי האורוות מוכיח את עצמו מחזור אחרי מחזור.

עטר וראדי. החלוץ התחיל לפרוח סוף סוף (יוסי ציפקיס)

נכון שזאת תיהיה חוצפה להזכיר את חניכיו של גארסיה ואת הטיקי טקה באותו משפט, אך בניגוד ליריבה מהצד האדום של העיר ולירוקים מחיפה, אצל הצהובים אפשר לראות סדר ושקט במשחק, שני דברים ש"בלוזון ליג" המשובחת בהחלט יכולים להוביל למקום הראשון בסיום העונה. אין ספק כי אחד השחקנים המשמעותיים ביותר בשורות המוליכה הטרייה של ליגת העל הוא גל אלברמן.

להזכירכם, אותו אלברמן הושפל שבוע אחרי שבוע במהלך העונה שעברה ובכל זאת אפילו פעם אחת לא פתח את פיו. הקשר הנפלא אמנם לא זריז וחד כמו בימיו היפים בעבר אך השקט והרוגע שהוא משרה על חבריו לקבוצה בהחלט מהווים תוספת אדירה לעומת התוהו ובואו שכל כך איפיינו את מכבי ת"א של יצחקי והאריס.

יצחקי. הבלאגן עזב יחד איתו (שי לוי)

אין ספק כי חשבון הנפש שערך מיץ' גולדהאר בפגרה האחרונה גרם למכבי אחרי הרבה מאוד שנים להיראות כמו קבוצת צמרת טיפוסית. אלירן עטר משקיע את כל כולו בכדורגל ופשוט פורח, הקהל הצהוב מעודד בטירוף ומעל הכל רואים הנהלה שמשרה שקט וסדר. למרות כל אלו, בליגה כמו שלנו זה לא נגמר עד שזה לא נגמר. היריבה העירונית הראתה לנו מספיק פעמים שאי אפשר להספיד אותה. ראובן עטר וחניכיו צריכים רק ניצחון אחד כדי לצאת לדרך חדשה ואפילו האלופה שהובסה היום 4:0 רחוקה מלוותר על התואר. 

הכתוב הינו טור דעה