הכדורגל שלנו הגיע לשפל המדרגה, אין ספק. יותר נכון יהיה להגיד שאנחנו לא טובים בספורט באופן כללי. אנחנו בינוניים מאוד בכדורסל, חלשים בטניס, גם בכדוריד וכדורעף אנחנו לא בצמרת האירופית. ג'ודו, שחייה וענפים דומים מביאים הישגים יפים באפס תקציב, אבל גם בהם אנחנו רחוקים מצמרת עולמית, להוציא את אריק זאבי כמובן.
הבעיה היא שילוב של שני גורמים - יכולות גנטיות ופיזיות בעייתיות ומחסור רציני בהשקעה. המחסור הרציני בהשקעה הוא בעיקר מצד הספורטאים, ובעיקר בכדורגל כמובן. לאריק זאבי לבד יש יותר שעות אימונים בחיים שלו מחצי משחקני ליגת העל ביחד. אבל האמת היא שזה בכלל לא הנושא.
הנושא הוא דווקא הקלות הבלתי נסבלת שבה שחקנים מחליפים פה קבוצות. נכון - אין כבר ערך לסמל, רק הכסף מדבר, ועדיין - אביחי ידין וטוטו תמוז להפועל ת"א? כבר כמה שנים שהצמד הזה מתעלל בצהובים לפחות שלוש פעמים בעונה, איך בכזאת קלות הם יכולים ללבוש צהוב? מי בדיוק יעודד אותם? אין עדיין כמה ערכים בסיסיים שאפשר לשמור עליהם?
|
טוטו תמוז ואביחי ידין. הדרבי לא אומר להם הרבה (יוסי ציפקיס) |
|
|
נכון, גם בעולם שחקנים עוברים לקבוצות יריבות. אנדראה פירלו עבר ממילאן ליובנטוס, לואיס אנריקה עבר מריאל לברצלונה ולואיס פיגו עשה את הדרך ההפוכה. ועדיין, השחקן הישראלי 2012 הוא יצור שהדבר היחיד בראש מעייניו הוא כסף. איך בכלל הגיעו ידין ותמוז למצב כזה שהם כל כך רוצים לעזוב את הפועל? מה עם קצת כבוד לקבוצה שנתנה לכם במה?
גם יוגב אוחיון החליט הקיץ שמכבי קטנה עליו ומנסה בכל דרך לברוח מהמועדון הצהוב. מה עם קצת תודה לקבוצה שנתנה לך מקום אצלה והפכה אותך משחקן אלמוני לשם מוכר בכל אירופה? למה החשיבה היא כל הזמן אנוכית ואגואיסטית?
אפילו היציאה של השחקנים הישראלים לחו"ל כבר הפכה לבדיחה רעה. היבשת מלאה בשלל שחקנים שלא משחקים בקבוצות שלהם, ברובן קבוצות דרג שני ושלישי במדינות שלהם, בעיקרן בלגיה כמובן.
|
שהר. ארבעה משחקי ליגה בהרטה, אפס דקות - העיקר שהוא בחו"ל (משה חרמון) |
|
|
והשאלה האחרונה שנשאלת היא איך האוהדים אמורים להתחבר לשחקנים האלה? נניח ששבוע מהיום ידין ותמוז פותחים בהרכב מכבי ת"א - מי מבטיח לאוהדי מכבי שבינואר הם לא במכבי חיפה? או בבירשחוט? או בליגה מחוזית רביעית בפולין?
נבחרת הכדורגל המאיסה את עצמה זה כבר ידוע, אבל עושה רושם שגם הכדורגלן הישראלי נוקט בכל דרך פעולה אפשרית כדי להמאיס את עצמו על האוהד הממוצע. כסף, כסף, כסף. זה כל מה שחשוב. 2,000 עובדי מעריב נלחמים על הלחם שלהם, בשביל לקבל את המשכורות שמגיעות להם, נמוכות ככל שיהיו, שלא נדבר על פנסיה ושאר תנאים. איפה זה ואיפה הכדורגלן הישראלי.
הכדורגלן הישראלי מודל 2012 הוא הכול חוץ מספורט - פייסבוק, טוויטר, פתיחות, מסיבות, תספורות מוזרות, מכוניות יפות, בחורות ובעיקר אפס נאמנות. לא יכול להיות שכסף ייתן מענה להכול. שיעברו למכבי, לבני יהודה, לקפריסין או ליפן. האמת, מרגע לרגע הם כבר מעניינים פחות ופחות.
הכתוב הינו טור דעה