שאלת בניון

יש משהו מרגיז על גבול המאוס בכל ההתעסקות סביב יוסי בניון ונבחרת ישראל. ישחק או לא? יפתח או לא? כשיר או לא? יעלה כמחליף או לא? משהו בלתי נסבל שהופך את הנבחרת למסטיק עבור כל אחד שעוקב אחריה ואת סאגת הקשר לבדיחה עצובה.

גוטמן רשם אירוע ראשון שלא נעשה עד כה: הושבת הקפטן שכשיר לחלוטין על הספסל. המאמן הלך על המוכר והאהוב וכנראה שגם בצדק: גילי ורמוט ואיתי שכטר ואם היה לו את ערן זהבי בסגל, כנראה שגם כובש שער האליפות מטדי היה מצטרף להרכב שמבוסס על הקבוצה שגוטמן הביא עימה אליפות ושזו הביאה לו את הג'וב הנחשק ביותר בכדורגל הישראלי.

הבעיה היא עניין של חלופות: בשביל הפריבילגיה להשאיר את בניון על הספסל, המאמן חייב חלופות ראויות ואת זה פשוט אין. יכול להיות שהגיע הזמן שנפסיק להיות תלויים בקשר ווסטהאם, אבל בשביל זה צריך תחליף. אין לנו ברקוביץ' או רביבו, אפילו לא נמני או אבוקסיס (בעצם יוסי כן שם). רוצים שינוי? לא רוצים את בניון? תשבצו מחליף ראוי ובכושר סביר. עד שלא קם יורש, צריך את יוסי שימשוך, גם עם חצי רגל.

גוטמן עם בניון ומליקסון ברקע. המאמן שבר את המוסכמות? (חגי ניזרי)

בוויכוח הקבוע ליד הברזיות בעבודה, הזיכרון המתוק מהעידן של ברקו ורביבו, מאפיל על מה שבניון עשה עד כה בנבחרת. חלק אולי יגידו שהוא רחוק מלהיות אחד הגדולים, אבל יש הצדקה לישיבה שלו על הספסל?

אומרים שכל מאמן צריך שחקן שהוא "מאמן על המגרש". חוסר האונים של שחקני הנבחרת ברוב המשחק בבאקו הוכיח שאין להם מנהיג שיוכל לכוון או שהכדור יילך אליו. וכשחן עזרא (כישרון על אבל עדיין לא מלוטש) נכנס במקום בניון, זה כבר נותן תחושה חמוצה. מי שמוצא שחקן מוביל בסגל, אשמח אם הוא יצביע עליו. כבר נמאס לראות שחקן שמוסר שני פסים ומוצא את עצמו עם חולצה כחולה לבנה. רוצה לספסל את בניון? זאת ההחלטה הנכונה? יש סיכוי שפספסת את ההחלטה בדור. הילד בן 32 ורק אצלנו זה כבר גובל בפנסיה.

נאתכו ובניון. יש לקפטן מחליף ראוי? (משה חרמון)

אבל הבעיה היא שורשית יותר: קריאות "ביזיון, ביזיון" על התיקו של הנבחרת מגעילות. "אנחנו פשוט לא טובים בכדורגל", יגידו אלו שינסו להפחית את הלחץ. אבל בשביל לשנות, הגיע הזמן לחשוב קדימה.

גוטמן ראוי לעמוד על הקווים בנבחרת אבל מי שעקב אחרי העונות שלו בהפועל יודע היטב שלוקח לו זמן להשריש את הכדורגל הגוטמני. הפועל שלו כמעט תמיד פתחה חלש עד שהחלה לאט, לאט להתפוצץ. נשאלת השאלה: למה לא להחתים את המאמן לארבע או שמונה שנים? למה לא לסמן את יורו 2016 כמטרה ולא לחרטט כותרות כמו "המסע לברזיל החל"? הרי הפסד נגד הרוסים ויאללה להחליף. כי ככה זה שמנהלים נבחרת כאילו אנחנו מדינת עולם שלישי.

יש לי הפתעה להוא שטוען ש"הגיע הזמן שנגיע למונדיאל וזה הזמן שלנו": אנחנו כבר לא קונים את זה. אחרי ה-1:2 הבלתי נשכח על בולגריה לפני כמעט 20 שנה עם התצוגה של אבי נמני והשערים של חרזי ובנין, חיכינו חודש למשחק נגד רוסיה שהיה כאילו יום חג. אי אפשר היה למצוא כרטיס לאצטדיון ר"ג שלושה שבועות לפני. לא סיפרו לנו על מונדיאלים ויורו, פשוט הראו לנו דרך ורצון להתקדם והנבחרת גרמה לנו להתרגש כמו ילדים. לו יכולנו להחליף את העייפות סביב הנבחרת בטירוף של פעם.

אבי לוזון ואלי גוטמן. אז מה? זה הזמן שלנו? (עמית מצפה)

היום אתם יכולים לבחור את היציע שבו תשבו והספסרים כבר מזמן הרימו ידיים. לאנשים נמאס שעובדים עליהם, נמאס שמוכרים להם לוקשים חסרי ביסוס. כי לשנות לוקח זמן ופה, מה לעשות, אין זמן. צריך לתפוס מטוס לריו. אז מה אם טסים לבד?