המחלה של נבחרת ישראל

עוד לא התחלנו את המשחק וכבר ראינו את העתיד לבוא. מהלך ראשון של מונטנגרו והיא כבר עם שלושה כדורים חוזרים בהתקפה. המאמן לוקה פאביצ'ביץ' הכריח את השחקנים שלו לשחק פנימה ולחדור בדיוק כמו שצריך להתחיל משחק חוץ. אנחנו? מכריחים לקחת זריקות מבחוץ.

כבר מהדקות הראשונות היה ברור, גם בהוראות וגם בתנועות הידיים של לוקה, שהוא מתכוון להכתיב את הקצב במשחק. לא רק זה. היה ברור שהוא מתכוון לעבוד על ליאור אליהו בהגנה - או להוציא עבירה או לקלוע סל.

בזכות דקות טובות של יותם הלפרין, שלקח את משימת הריכוז מיוגב אוחיון העייף, הצלחנו להשוות את התוצאה. דבר נוסף שעזר היה היציאה של אליהו בשל העבירות. היא שילבה את אלישי כדיר ואלכס טיוס ביחד וזה שיפר את ההגנה.

הלפרין שומר. נתן כמה דקות טובות (חגי ניזרי)

אחרי שתי החטאות מטווח השלוש, עומרי כספי הבין שאת הלחם והחמאה הוא ישיג דרך חדירות לצבע. כשנגמרו השלשות הגיעו כמה דקות עם מסירות האלי-הופ לטיוס שהקפיצו את ההיכל ושינו את המומנטום. בדיוק מה שצריך כדי להלהיט את הקהל כשהשלשות לא נכנסות.

אם בשלשות עסקינן, ביום כזה שאחוזי הקליעה של מונטנגרו מהשלוש לא כאלה גדולים (29 אחוז), לא ראינו במשך משחק שלם הגנות קצת יותר מתוחכמות מאישית, שיכריחו את שחקניה לחשוב ויעצרו את החדירות בתוך הצבע, מה שנתן לה סלים קלים ולנו עבירות גורליות שהשפיעו בסיום המשחק.

אחד האמצעים לאזן את החולשה שיש לך בריבאונד הגנה, הוא לנסות ללחוץ ולחטוף כדורים. במשחק הזה לא ניסינו ללחוץ, דבר שהיינו חייבים גם כדי לנצל את יתרון הביתיות וגם כדי לחטוף יותר משלושה כדורים. שלוש חטיפות בהגנה מעידות על הגנה רפה. כשכספי ואליהו עם ארבע עבירות על הפרקט, גם לשמור בצורה רפה כבר אי אפשר. וכשאתה לא לוקח את הריבאונד בהגנה אי אפשר לצאת להתקפות מתפרצות ולעשות סלים קלים.

אגב, בדיוק שעברנו את המחסום הפסיכולוגי של שש נקודות הפרש, לוקה ידע לעצור את המשחק עם פסק זמן ובעזרתו של גיא פניני המפוזר המונטנגרים חזרו למשחק והכריחו את אריק להחזיר את כספי לו היו ארבע עבירות. 

באחד החילופים המיותרים, המוקדמים והמהירים שעשינו בהגנה, תפס רוצ'סטי את אליהו והעיף אותו מהמשחק. כאן בלית ברירה עברנו לשחק עם ארבעה גארדים ושוב כמו במשחק נגד אסטוניה הם לקחו ריבאונד התקפה בכדור האחרון (ריבאונד מספר 17) ובלי פסקי זמן חכמה גדולה לא הייתה על הפרקט בדקות האחרונות.

כספי עולה לסל. לא הספיק לבדו (חגי ניזרי)

כשנכנסים לרבע רביעי צמוד, עם שתי קבוצות עייפות, הדבר החשוב ביותר הוא תפקוד תחת עייפות ולחץ. ובדיוק כמו במשחק הקודם המונטנגרים עשו את העבודה הרבה יותר טוב. השחקנים שלנו לא ידעו על מי לעשות את העבירות ומתי. נתנו להם לחגוג עלייה לאליפות אירופה גם בלי חמישה שחקני מפתח.