אין חדש תחת הפרגי

המחזור הראשון בליגה האנגלית הגיע הערב לסיומו במשחק ההפסד של מנצ'סטר יונייטד 1:0 לאברטון. גודיסון פארק לא מאיר פנים לשדים האדומים כבר שנים, אבל נדמה שההפסד הזה, בניגוד לרבים שבאו לפניו, לא היה מפתיע. ליונייטד חסר באופן משווע מגן ימני, יש שיאמרו גם שמאלי, וללא ספק קשר אחורי ואולי אפילו בלם.

שיטת הרוטציה של אלכס פרגוסון, בה קשר הופך למגן, חלוץ הופך לקשר ומגן הופך לאפסנאי, ללא ספק עזרה לסקוטי לסתום חורים לאורך השנים, אבל לאוהדי יונייטד מגיע קצת יותר. מגן ימני אין לקבוצה - רפאל קיבל מספיק הזדמנויות והוכיח שהוא לא לרמות האלה, כריס סמולינג שחקן טוב אבל יותר בלם ממגן. אנטוניו ולנסיה ממלא הוראות יפה, אבל גם הוא קשר ולא מגן. 

פטריס אברה, ככה טוענים, כבר הרבה אחרי השיא. הוא ממש לא הבעיה של סגנית האלופה, אבל הקולות הקוראים להחליפו מתחזקים. בעמדת הקשר מאז עזיבתו של רוי קין קשה להגיד שמישהו מילא את השורות. פול סקולס חזר מפרישה ונותן את שלו, אבל בגילו המבוגר זה לא תמיד מספיק. טום קלברלי חמוד אבל עדיין לא זה ומייקל קאריק סביר אבל לא יכול להחזיק קישור של קבוצה כמו יונייטד. אנדרסון לא פקטור, דארן פלטשר עושה קולות של חזרה וזה מצוין, אבל גם הוא לא יכול לקחת את הקישור על הגב.

וידיץ´ ומארינר. השאירו אותו חשוף בצדדים (GettyImages)

מי שעשה פשוט כל מה שהוא רוצה על המגרש הוא דווקא הקשר/חלוץ הכל יכול של אברטון, מרואן פלאייני, יש שיאמרו סקריץ' מהצלצול הגואל. כל כדור גובה הוא ראשון, הוא טוב גם בקרקע, וחוסר האונים של וידיץ' מולו הזכיר קצת את המשחקים מול דידייה דרוגבה. בימים שכל זב חוטם מגיע לקבוצה גדולה, לא ברור מדוע הבלגי לא מקבל את ההזדמנות שלו אצל אחת הגדולות. נקווה שזה יקרה ולא היה ראוי ממנו לכבוש את שער הניצחון.

אצל היריבה העירונית, מנצ'סטר סיטי, נדמה שעסקים כרגיל. החבורה של רוברטו מנצ'יני תגיע בטוחה יותר למשחקים העונה אחרי שהורידה את הקוף הענקי מהגב שלה, וגם ללא חיזוק, יש לה את הסגל הנחוץ בשביל לזכות בעוד אליפות.

פלאייני. למה הוא לא בקבוצה גדולה יותר? (GettyImages)

צ'לסי היא זו שהתחזקה בצורה המשמעותית ביותר בפגרה. אדן הזאר נראה מצויין, אוסקר צפוי להלהיב את היציעים בסטמפורד ברידג' וגם מרקו מארין שחקן נהדר. הבלוז ייתנו מלחמה על התואר כמו בימים היפים, וצפויים ליצור ראש חץ של שלוש קבוצות ביחד עם שתי הקבוצות ממנצ'סטר.

ארסנל, כרגיל, תקווה להשתחל לארבע הראשונות. עם כל הכבוד לרכש של ונגר, לוקאס פודולסקי, סנטי קסורלה ואוליבייה ג'ירו, דווקא אלו שעזבו, רובין ואן פרסי ואלכס סונג, נראים משמעותיים יותר. חוסר האונים של המאמן הצרפתי לשמור על השחקנים שלו בשנים האחרונות כבר הופך למביך.

ארסן ונגר. לא יהיה פקטור באליפות כרגיל (רויטרס)

ואחרונה חביבה ליברפול. ברנדן רוג'רס כבר הוזכר כמוריניו החדש ואף מנהל שיחות טלפון יומיות עם "המיוחד", אבל גם הוא יתקשה למנוע מהסגל הבינוני של המרסיסיידרס לעשות בושות. סטיבן ג'רארד, לו תמיד נזכור חסד נעורים, הרבה אחרי השיא, ולהוציא אותו קשה לראות מי יכול להלהיב מחדש את אנפילד. ללא רכש משמעותי הם יספרו עוד שנה ללא תואר כלשהו. לואיס סוארס יוציא מים מהסלע אבל זה לא יספיק.

ניתן לומר שאין חדש תחת השמש. שלוש קבוצות ייתנו את הטון, פרגוסון ימשיך להזיז את חייליו כמו בשחמט ויקווה לתקוע קצת איזולירבנד איפה שאין לו שחקנים מתאימים. ונגר יתבכיין על השופטים, ורוג'רס עוד עשוי לגרום לאוהדים להתגעגע לקני דלגליש, בטח שלא באשמתו. ולמרות כל זה, זו עדיין הליגה הכי מרגשת, מעניינת ויפה שיש באירופה, יסלחו לי ריאל וברצלונה. רק תנו לנו עוד.

הכתוב הינו טור דעה