רק לפני שלושה ימים היינו במצב הזה. אם לא לומדים ממצבים שהיינו בהם, ממה נלמד? שלחנו סקאוטים לכל אירופה כדי לעקוב ולדווח, ותאמינו או לא, גם אחרי אסטוניה. אנחנו יודעים שהם חיים על זריקות מטווח השלוש. כמו שבמשחק הקודם היה ברור שהאחוזים התאזנו אצל המונטנגרים, היינו צריכים להבין את זה גם השבוע.
מול מונטנגרו הגענו לרבע האחרון ביתרון שמונה נקודות והפעם הגענו בהפרש של ארבע. מה ההבדל? שהמשחק הזה היה בבית. עם ארבע הפרש בבנק ואיבוד כדור ראשון שלנו הלחץ עולה והיכולת יורדת. במשך כל המשחק, כל סל שקלענו, עלה לנו בהמון זיעה. ההתקפה שלנו נראית רע. כאשר ההתקפה מסורבלת, הביטחון יורד וגם ההגנה הופכת לחדירה. זה רק אם מצליחים לרדת להגנה, במיוחד אחרי החטאה.
אחוזי הקליעה מטווח השלוש אמנם היו טובים, אבל עדיין היו 15 החטאות שהריבאונד שלהן לא נופל מתחת לסל. זה, בתוספת 16 איבודי כדור נתן לאסטונים אפשרות לצאת להתקפות מתפרצות עם יתרון מספרי.
|
לימונד ופניני לוחצים. 16 איבודי כדור (משה חרמון) |
|
|
שני היחידים שיוכלים לחדור לסל, לעשות פיק אנד רול ולהגיע לטבעת הם יוגב אוחיון ורביב לימונד. כל השאר יכולים רק לזרוק. וכשזה נכנס, 7 מ-8, אנחנו מובילים ב-13. כשהאחוזים מתאזנים וזה לא נכנס, אז הם מובילים ברבע השלישי ב-13.
אסטוניה לקחה 12 ריבאונדים בהתקפה. במשחק הקודם מונטנגרו לקחה 15. השתפרנו. מה שלא ברור הוא למה יוגב אוחיון בשני המשחקים הוא הריבאונדר המצטיין עם עשרה ותשעה כדורים חוזרים בהתאמה. שאר השחקנים לא יודעים את תפקידם?
למזלנו הטוב או אולי אפילו למזלנו הרע, האסטונים לא עשו ברבע הראשון סל אפילו ממטר אחד. השלשה הראשונה שלהם נכנסה אחרי שש דקות וחצי והשנייה נכנסה בכלל בעזרת הקרש.
הבעיות המרכזיות שלנו לא נפתרו - תרגילים ארוכים, איבודי כדור ממסירות טיפשיות, ירידה להגנה, זריקות עונשין והיכולת להרוג את המשחק כאשר מובילים.
התסבוכת הרבה יותר גדולה ממה שחשבנו כשהמשחק הסתיים. מונטנגרו ניצחה בסרביה וזה אומר שהקרב על ההעפלה לאליפות אירופה הרבה יותר קשה ממה שחשבנו.
אריק שיבק העמיד פעם את הקבוצה שלו, כשאימן בגליל, עד ערב כניסת חג ראש השנה על קו העונשין ודרש משחקניו לזרוק כדי שיעלו את האחוזים שלהם. לדעתי גם עכשיו הם צריכים לעמוד מהיום ועד ראש השנה על קו העונשין.
|
שיבק. היה צריך להורות על עבירה (חגי ניזרי) |
|
|
יסלח לי חברי אריק, אבל אפשר והיה צריך לעשות עבירה לפני ההארכה וההוראה הייתה צריכה להיות ברורה, במיוחד כשההגנה רחוקה ממך כל כך. עושים עבירה, או לא עושים עבירה, זה צריך להיות שחור על גבי לבן.
לאבא של עומרי כספי, שהוא הקורא היחידי של הטור שלי, אני רוצה להגיד: נכון, אני לא מבין ב-NBA וגם לא כל כך בסטטיסטיקה. אבל בפעם הבאה שאתה שולח לי את הסטטיסטיקה של הבן שלך, תשלח לי גם את הסטטיסטיקה של ההגנה. תודה.