זוהי קריאה אחרונה לאביחי ידין וחבר יועציו וחבריו שטיפסו על עץ גבוה ואם לא יירדו ממנו הם יכולים למצוא את עצמם בעונה הזו גבוה ביציע. ידין ידוע בקרב אוהדי הפועל כ"הנשמה". כך מכנה אותו הכרוז בהקראת ההרכבים. כרגע, זאת נראית בעיקר נשמה אבודה. נשמה שנפלה קורבן למגלומניה, אולי של עצמה ואולי של יועצים רעים שגורמים לה לאבד את עצמה לדעת.
בשנים שלו בהפועל תל אביב, לא הצטיין ידין בקור רוח ובשיקול דעת. זכורים לנו כמה וכמה כרטיסים אדומים, בעיקר זה האדום כהה אחרי הדרבי ההוא, שהבליטו אישיות קצת ילדותית ובעיקר חסרת אחריות. כמו על המגרש, גם עכשיו ידין נוהג בילדותיות ובחוסר אחריות בעיקר כלפי עצמו. הוא לא כזה גדול כדי שירצו אותו באמת באירופה והוא לא מספיק קטן כדי שיוותר מרצון על עוד שנה בקבוצה ישראלית טובה שאפילו משחקת באירופה.
בכדורגל המודרני כבר אין רגשות והכסף הוא שמדבר. במקום הסמל על החולצה יכולים השחקנים להדביק את דמותו של הסוכן שלהם, שהוא המצפן והמצפון האמיתי שיקבע היכן ישחקו. בתוך כל הציניות הזו בולטת כמובן לטובה דמותם של שחקנים שעושים הכל כדי להישאר בבית. כאלה כמו סלים טועמה או כמו ג'ון פנסטיל, שעזב בצדק לקריירה של ממש בחו"ל וחוזר בשמחה אמיתית ואותנטית למקום שבשבילו הוא האהבה האמיתית. אני מעדיף פנסטילים על פני ידינים גם אם אני יודע שהרוב הגדול משתייך דווקא לסוג השני.
הפועל תל אביב הולכת ונבנית כקבוצה מעניינת. מכל השמות של השחקנים הזרים הנוצצים, אני סקרן דווקא מיכולתו של חנן ממן, שמגיע על תקן של שחקן ספסל, להשתלב ולהפוך להפתעת העונה. מצד שני, זו תהיה טעות לדעתי לוותר על בלם. בלי עוד אחד כזה טוב וכשיר לצידו של זאב חיימוביץ', עלולות הקבוצות להפוך את הגבהת הכדורים לרחבה שלנו לשעשוע קל מדי.
|
אביחי ידין. נשמה אבודה (יוסי ציפקיס) |
|
|
אם היו שואלים אותי על איזה זר לוותר הייתי מצביע דווקא על אפולה אדל. למרות ההשמטה העגומה מול מכבי נתניה, בוריס קליימן כשיר ומספיק טוב כדי להיות השוער הראשון שלנו. חבל לבזבז כסף ועמדה של זר על שוער. אבל כמובן שלא שואלים אותי, ואדל יישאר, מה שמוביל אותי לשתי הערות לסיום.
הראשונה קשורה לווינסנט אניימה. מה קרה לאניימה, שהוגדר כאן כשוער הטוב ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי, כמי שכל קבוצות העולם חייבות לשחר לפתחו, מה קרה לו שאחרי הכל, אחרי שנה אחת על הספסל הוא חוזר בסופו של דבר אל הליגה השישית בטיבה באירופה?!
לא קרה לו כלום לאניימה. קרה לנו. קרה לנו ששוב יצאנו מהפרופורציה והאמנו לשטויות של עצמנו ולשטויות של הסוכנים. אניימה שוער טוב, אבל כל היתר הגזמה פראית וחסרת פרופורציות. באותה הזדמנות, אלה מבין אוהדי הפועל שהחליטו לאיים על האיש שהחליט לעבור אל הצד הצהוב תירגעו. לפני הכל, אסור שאיומים יהיו חלק מהכדורגל. תשאירו אותם לאוהדי מכבי חיפה הטיפשים שאיימו והצליחו להפחיד את ג'ורג' טשיירה, שחקן טיפש לא פחות מהם. מעבר לכך, אניימה איננו שמעון גרשון. הוא מעולם לא היה סמל אדום והוא יכול לשחק בצד הצהוב. זה בסדר וזה לגיטימי.
|
וינסנט אניימה. יכול לשחק בצהוב (רויטרס) |
|
|
וההערה האחרונה על הצד הצהוב. מכבי הולכת להיות העונה קבוצה טובה. הארומה הספרדית עושה ותעשה את שלה. אבל כנראה שאי אפשר להוציא מהקונפטי את הפתטי. מה קורה להם שם במכבי שהם רודפים אחרי כל דבר שמשתחרר או משוחרר מהפועל? זה מתחיל באניימה, ממשיך בדה סילבה, עובר דרך תמוז וידין, בירורים אצל ורמוט והשמועה אומרת שעד לרוסיה הרחוקה הם הגיעו, ממש עד לדני בונדר. האם מדובר כאן בילדה המכוערת בכיתה שפשוט רוצה את כל מה שיש ליפה ממנה?!
אז נקווה שלפחות אביחי ידין יישאר באדום, כי מקורותיי אומרים לי שלצהוב אין לו סיכוי להגיע. שיירגע גם עם אירופה. שיסתכל על אבי סטרול, מאור בוזגלו, אניימה ועל רבים אחרים שכל-כך רצו אירופה וחוזרים לכאן מבוישים ועם הזנב בין הרגליים. הוא יודע שאפילו ורמוט רוצה לחזור לאדום ונשאר שם באירופה רק בגלל שאבא ורמוט חי בסרט גרמני לא מציאותי. עוד נשמה אבודה אי שם בגרמניה, שבסופו של דבר תחזור. השאלה היא רק אם זה לא יהיה מאוחר מדי.