תפקוד בלחץ האולימפיאדה

איך מתפקדים בלחץ של אולימפיאדה והאם אפשר להתכונן פסיכולוגית לאירוע כמו האולימפיאדה? כן עמד בלחץ, לא עמד בלחץ, מתרגש, לחוץ?

הנה עובדה ידועה - במקום בו מודדים אותך, קיים לחץ! הספורט הוא מקום בו מודדים תוצאות, והלחץ בו הוא מובנה. לחץ היא בעיניי מילה מקבילה לספורט בכלל ולתחרויות בפרט.

זה מתחיל באליפות האגודה לילדים וצומח דרך אליפות המדינה, אליפות אירופה, אליפות העולם, ולמצויינים במיוחד לאולימפיאדה. ככל שהאירוע גדול יותר עוצמת הלחץ מתעצמת, וככל שאתה גדל ומשתפר, כך גם היכולת להתמודד עם הלחץ הולכת וגדלה.

לאולימפיאדה מגיעים אילו שעמדו בלחץ באירועים אחרים כמו אליפות יבשת או אליפות עולם (שנערכות אחת לשנה בקרוב), וצריכים להיות מסוגלים להתמודד עם אירוע אותו רוב המתחרים עדיין לא פגשו, וגם אלו שכן, עשו זאת לפני ארבע שנים. האם אפשר להתכונן לאירוע ברמה כזו מבחינה פסיכולוגית?

התשובה היא כן. אפשר וגם צריך. כמו שבונים את היכולת הגופנית, כך צריך לבנות את היכולת הפסיכולוגית להתמודד עם אירוע לחץ ברמה של אולימפיאדה. כמו שהיכולת הגופנית מגיעה לשיאה לקראת התחרות - כך צריך להביא גם את היכולת הפסיכולוגית ואת הכישורים להתמודד עם הלחץ לשיאה.

שלזינגר. התכוננה פסיכולוגית למשחקים (GettyImages)

לחץ ידוע כמשפר ביצוע במשימות פשוטות, אך כפוגע בביצוע במשימות מורכבות. ישנה רמה שבה הספורטאי מבצע בצורה אופטימלית, זה קורה במצב של לחץ מתון, מה שרובינו רואים כהתרגשות. מניסיוני עם ספורטאים שהכנתי לאולימפיאדות, ככל שהאולימפיאדה נתפסת על ידי הספורטאי כאירוע מלחיץ ומורכב יותר ומעבר ליכולתו האישית, היכולת שלו לתפקד טוב תיפגע - הוא יהיה לחוץ ולא יצליח. יש ספורטאים שפיתחו את היכולת להתמודד עם אירועי לחץ. איך?

יש גישות שונות להתמודד עם מערכת לחצים כזו. לפי גישתי המקצועית, עקב ייחודיות האירוע והקושי להתנסות בו (להבדיל מתחרויות אחרות שספורטאי פוגש פעמים רבות בקריירה), צריך הספורטאי להיות מסוגל להתעלות מעל האירוע ולא להתרכז רק בתוצאה שישיג, אלא בביצועים שלו עצמו! זה קשה, אבל זו הדרך הנכונה להתמודד עם הלחץ. היכולת של הספורטאי להשפיע על התוצאה היא עקיפה ואי לכך עליו להתמקד בביצוע עצמו. עליו להגיע למצב שבו הוא מוכן לעשות את המקסימום הפסיכולוגי כדי להצליח. הווה אומר להפגין אומץ ותעוזה בהתאם לנדרש מהענף שבו הוא מתחרה.

לי קורזיץ בלונדון. החוכמה היא להפוך לחץ להתרגשות (GettyImages)

ככל שהספורטאי מסוגל להסתכל על האירוע ברצף המציאות, כהזדמנות אמיתית להתפתחות ולא כאירוע יחיד שישפיע על כל הקיום שלו, כך הוא יכול להביא את רמת הלחץ שיחווה לרמה אופטימלית. אני מאמינה שהספורטאי עושה את המדליה ולא המדליה את הספורטאי. מי שדרכו עוברת בעשייה והצטיינות יעשה זאת בכל שדה בו הוא מתפקד. ברגע נתון מסוים זה בעולם הספורט ואי לכך הוא עושה זאת הכי טוב שהוא יכול. ברגע ובזמן אחר זה בתחומי חיים אחרים. גם לאולימפיאדה צריך פרופורציה.

כשאנדיוני נצחו הם אמרו: "התרגשנו". למה אמרו התרגשנו ולא היינו לחוצים? כי הם הביאו עצמם למצב של לחץ אופטימלי שהספורטאי חווה כהתרגשות ולא כלחץ שהוא לא נעים ופוגע.

רם וארליך. יודעים להתמודד עם הלחץ (לירון לוי)

מיכל יערון (MA) היא פסיכולוגית קוגניטיבית ופסיכולוגית ספורט. עוסקת בפסיכולוגיית ספורט כ-20 שנה, מרכזת את לימודי הפסיכולוגיה בבית הספר למאמנים במכון וינגייט ומנהלת הכשרת פסיכולוגים לספורט במכללה האקדמית וינגייט. מלווה ספורטאים אולימפיים, ספורטאים מקצוענים בכירים, קבוצות בענפים שונים, נבחרות לאומיות, מאמנים מכל הענפים ומלווה את דרכם של ספורטאים וספורטאיות למשחקים האולימפיים ב-2012 ו- 2016.