צמרמורת. לעמוד בראש המשלחת לאולימפיאדה בפתיחת המשחקים זאת זכות אדירה וכבוד גדול שקשה לתאר במילים. יש משהו בדגל הכחול לבן שמרגש במיוחד ואת זה כל העולם ראה בטקס הפתיחה.
עבורי, לייצג את המדינה זאת גאווה גדולה. יש משהו בדגל ויש משהו במדים שעושה לי צמרמורות. אני זוכר כשהיינו בסין, היה טקס פתיחה קטן רק של משלחת השייט והיה צריך נציג אחד מכל נבחרת שיעלה עם הדגל בטקס, אז גם זכיתי במדליה והייתי הנציג שהחזיק את הדגל. גם במכבייה קיבלתי את הכבוד, וכל רגע כזה אי אפשר להסביר במילים.
להיות ספורטאי שבאותו רגע קטן מייצג את כל היהודים בעולם זה אירוע בלתי נשכח שנחרט בזיכרון לכל החיים. המעמד הזה מרגש כל פעם מחדש, לא חשוב מה גודל הבמה. עכשיו, כשאני עוד מעט ניצב בבמה הספורטיבית הכי גדולה שיש מבחינת כל ספורטאי, אני מבין שהספורטאים האחרים ואנוכי מייצגים מדינה שכולה עומדת מאחורינו. מבחינתי כילד שגדל באילת, גולש מתוך אהבה ומייצג את המדינה בגלל שכך חונכתי. התקווה שלי: לעשות את מה שאני אוהב שזה לגלוש, לנצח ולהצליח.
מבחינתי, האולימפיאדה היא כמעט כמו כל תחרות. הציפיות שלי הן לעשות הכי טוב שאני יכול. אני מתאמן קשה מאוד ולא חושב על מקום ראשון, שני או שלישי, אני חושב על להגיע ולתת הכל ולעשות הכי טוב שאפשר, את זה אני מבטיח לכל מדינת ישראל.
 |
| דגל ישראל מונף בלונדון. "יש משהו מיוחד בדגל" (הוועד האולימפי) |
|
| |
דווקא בגלל שהייתי עם רגל וחצי בחוץ ודווקא מהתקופה הלא פשוטה שעברתי, קיבלתי הערכה, הכרת תודה וזריקת מרץ אדירה לקראת המשחקים. כיף להשתמש במשפט הנדוש שלדעתי הכי מתאים בסיטואציה שעברתי: "בשביל כבוד צריך לעבוד".
כל ספורטאי במשלחת הוא ראוי להרבה הערכה, כולם הגיעו למשחקים בזכות ולא בחסד, כולם עבדו מאוד קשה, כל אחד בתחום שלו. כל אחד ואחד צריך לעשות בדיוק מה שהוא עשה שהוביל אותו לאולימפיאדה. כל ספורטאי צריך להמשיך ללכת עם הלב שלו, כי זה מה שהוביל אותנו עד לאולימפיאדה וזה גם שיגרום לכל אחד מאיתנו להגיע רחוק יותר בתחרות.
המטרה של כל אחד ברורה: בשביל ספורטאי אחד זה לעבור שלב, בשביל אחר להגיע לגמר ובשביל אחד אחר זה להשיג את המדליה. לכל אחד יש את המטרות שלו וכל אחד צריך להיות שלם עם ההחלטות שלו ולא לתת לאחרים להחליט בשבילו, כי בסופו של דבר כל אחד הגיע לאולימפיאדה בזכות עצמו והמאמנים שלו. גולת הכותרת מבחינתי היא שכל אחד ימשיך לעבוד בדיוק באותה הצורה שהביאה אותו עד הלום, חוץ מזה שאם ספורטאי הגיע לאולימפיאדה דבר אחד זה בהחלט מוכיח, הדרך שלו עד כה עובדת.
 |
| שחר צוברי. "בשביל כבוד צריך לעבוד" (יניב גונן) |
|
| |
לסיכום, אני חייב לספר שאני מאוד אופטימי מטבעי. יש לנו משלחת טובה. אני מקווה ומאמין שנחזור עם לפחות שלוש מדליות אם לא יותר. גם לפני בייג'ין ואתונה היו הרבה אנשים שאמרו שהפעם נביא הרבה מדליות, אבל עכשיו באמת יש לי הרגשה ולא רק לי ואני מאוד מקווה שאני צודק.
בהצלחה לכולנו.