הזכייה במדליה היא השיא

לפני 20 שנה פרצתי את המחסום הגדול ביותר בספורט הישראלי כשזכיתי במדליית הארד במשחקים האולימפיים בברצלונה. גדלתי במשפחה שבה כולם עוסקים בג'ודו: אבי, מוריס, הוא ממייסדי הענף בישראל, אחיי ואחיותיי היו אלופי ישראל וגם אני רציתי להיות כזה.

אני זוכר היטב בתור נער צעיר את האימונים הרבים והשיחות הארוכות שערכתי עם אבי. עם השנים, לאחר שהפכתי לאלוף המחוז ולאחר מכן לאלוף הארץ, רציתי יותר וכנראה גם קצת יותר מדי. כבר בגילאי הנוער, זכיתי במדליות באליפויות אירופה ועולם וסומנתי כהבטחה.

אורן סמדג´ה. פרץ את המחסום הגדול בספורט הישראלי (GettyImages)

התחרות הבינלאומית הראשונה שלי הייתה אליפות שבדיה הפתוחה. את ההתרגשות שליוותה אותי לפני התחרות מעצם כך שאתחרה מול יריבים מחוץ לישראל אני זוכר עד עכשיו.  בתחרות עצמה הכל הלך מצוין, זכיתי במדליית הזהב ואף נבחרתי למצטיין התחרות בזכות האיפונים המרהיבים שביצעתי, על כך קיבלתי גם פרס מיוחד מראש העיר.

בגילאי הבוגרים ההישג המשמעותי הראשון שלי היה מדליית הכסף בגראנד סלאם גרמניה בה זכיתי בגיל 21, שנה לפני האולימפיאדה. כבר אז למרות גילי הצעיר לא חששתי להציב מטרות וסימנתי את המדליה האולימפית הראשונה לישראל כיעד.

סמדג´ה, ג´רבי והרשקו. מעולם לא חשש להציב מטרות (חגי ניזרי)

אבל יום אחד אני זוכר יותר מכולם - יום שישי, 31/7/1992, היום בו הפכתי מאדם אלמוני לכזה שכל ילד וילדה, נער ובוגר יזכרו לעולמי עולמים. הזכייה במדליה האולימפית והפיכתי לפורץ דרך בספורט הישראלי. זה השיא שיכול אדם לחוות בחיים, זוהי הרגשה שקשה מאוד לתאר במילים.

20 שנים מאוחר יותר, אני חוזר לעולם הספורט ובעבודה קשה כפי שלמדתי כספורטאי, הצלחתי להכניס שלושה ג'ודוקא שלי לאולימפיאדת לונדון. הניסיון שצברתי עם השנים לימד אותי שבעבודה תחת לחץ אני מגיב טוב יותר, חד יותר וחזק יותר. נותר לי רק לקוות שכך מרגישים גם הספורטאים שיתחרו באולימפיאדה הקרובה.

ויחד עם זאת, חשוב לי להגיד כי הבנייה בענף הג'ודו היא לטווח הארוך, אי אפשר בשנתיים לתקן את מה שהרסו ב-15 שנים. לריו 2016 אני משוכנע כי כבר נגיע בשלים יותר עם ספורטאים מנוסים.