זלאטן - לגוף ולנשמה

אוי זלאטן זלאטן, אם לא היית קיים היו צריכים להמציא אותך. "איך אתה מעז?" הם שואלים בחצי כעס. איך אתה מעז להיות שם, להסתכל למסי ורונאלדו בלבן שבעיניים ופתאום בהינף יד, לקחת את העט ולחתום בצרפת. בפריפריה, בכלל לא בעולם הכדורגל, בקבוצה שהודחה על ידי מכבי חיפה.

אתה גדול, זלאטן. אם לא היית קיים היו צריכים להמציא אותך. כולם חושבים שעזבת לטובת הכסף הגדול (כאילו במילאן לא סיימת את החודש), גם אני. כי אחרת, איזו עוד סיבה יש לך להגיע לליגה כל כך חלשה, בשיפולי הכדורגל העולמי?

אז תספר להם, זלאטן. תספר להם שאתה יושב שם במגדל השן שלך וצוחק על כולם, על כולנו. תספר להם שיש עוד פרובינציה קטנה, חלקת אלוהים כזאת שבה עוד לא הפכת למלך ואתה חייב להספיק לעשות זאת. ואתם, איך אתם חולמים ומדמיינים שתהיה עוד קבוצה שתסתכל לברצלונה וריאל מדריד בלבן שבעיניים ללא אחד השחקנים הבודדים שבאמת עושים את זה בשנים האחרונות? לא בא לכם? לא בא לכם שמישהי תקרא תיגר על ההגמוניה הספרדית ועוד אחת כזאת מרגשת, מהפרובינציה, מצרפת?

זלאטן מפתיע, שוב (רויטרס)

נכון, זה לא סקסי, יקח זמן להתרגל לזה, אבל בפאריס בונים אימפריה. לא סתם רכש בעשרות מיליונים של שחקנים שעברו את השיא, אלא כאלה שבאמת טובים בשילוב עם צעירים רעבים וכישרוניים. תתארו לכם, תתארו לכם שבטעות, או שלא, כמו פורטו ב-2004, פתאום תגיע לה אלופת אירופה אחרת, מרעננת, כזו שתחזיר לנו את מה שקצת אבד בשנים האחרונות, ריח התחרותיות וההפתעה.

וכשיש ריח של הפתעה, ריח של משהו חדש באוויר, זלאטן מתייצב. לצד האהבה לכסף, זו שמצויה בכולנו במידה זו או אחרת, מדובר בזלאטן. זה שבעודו שחקן הוציא ספר ולא פחד להתנגח במי שחשק, זה שעושה ככל העולה על רוחו על המגרש ומחוצה לו. זה זלאטן בו כל כך התאהבנו.

ועכשיו הוא שוב הולך נגד הזרם, ואתם, אתם מרגישים, בצדק, נבגדים כמו ציבור בוחרים שהמועמד שלו זכה באמונו אך כמו פוליטיקאי טוב הפנה עורף ברגע המבחן וחבר למתחרים. אבל חכו, חכו קצת כי הוא מכין לנו מטעמים. הוא מוכן לספוג את הכל עכשיו וכך הוא יעשה בתקופה הקרובה אך הוא יחזור מהדלת הקדמית. נכון שהביקורת שלנו לא מעניינת אותו, כמו פוליטיקאי טוב, אך בניגוד לאלה, הוא גם יודע להחזיר בריבית והוא יעשה את זה. הוא בדיוק ברגעים אלה אוגר את כל חיצי הביקורת, מלטש אותם בחצי חיוך ומתכנן איך לירות אותם חזרה. וגם אם לא, תודו שזה פתח לכם את הראש, לפחות לשנה הקרובה. פתאום גם הליגה הצרפתית (איך אנחנו מזלזלים בה?!) תיכנס לרוטציה ככזו שחייבים לעקוב אחריה.

זלאטן מאושר. נמשיך ללכת אחריו (רויטרס)

גם אם לא, גם אם הפעם הוא לא יצליח, תדעו שהוא לפחות ניסה. הוא לפחות ניסה שוב להפתיע, הוא לפחות ניסה שוב לרגש, הוא לפחות ניסה להיות שוב זלאטן, בו כל כך התאהבנו. גם אם לא, גם אם הוא לא יצליח הפעם, לפחות הוא גרם לי להכניס עוד קבוצה לרוטציה בפלייסטיישן, כי הרי התרגלנו לבחור קבוצות בגלל זלאטן שאם לא היה קיים היו צריכים להמציא אותו.

הכתוב הינו טור דעה