לעשות איתם צדק

נדירים העיתונאים אשר רגעי הסיפוק המקצועיים שלהם מגיעים עם פתיחת תלוש המשכורת החודשית. אל תחששו, אין לי כל כוונה לכתוב פה 'טור התבכיינות על מר גורלי', אינני מחפש רחמים של אף אחד. על ההתרוצצויות האינסופיות, המרדף אחרי החדשות, אובדן הפיגמנטים בשיער ושיחות הטלפון הבלתי נגמרות אנחנו העיתונאים זוכים לגמול יקר מפז.

הזכות שניתנה לעיתונאי לחוות רגעים ולספר עליהם, היא אמנם לא כזו שאפשר לנופף איתה בחיוך מתוח מול מנהל סניף הבנק, אבל יש בה בכדי למלא את הנשמה.

במהלך השנתיים האחרונות כשסיקרתי את הספורטאים האולימפיים במהלך ההכנות לאולימפיאדת לונדון זכיתי לכתוב על אינספור רגעים מרגשים, שתי הזכיות של לי קורזיץ באליפות העולם, מדליית הזהב של אריק זאבי באליפות אירופה בגיל 35, ההישגים המדהימים של אלכס שטילוב ועוד ועוד ועוד...

אריק זאבי והגביע. רגע מרגש (חגי ניזרי)

ראיתי ספורטאים שנותנים את כל כולם, לא בשביל פרסום אלא כדי לממש את הפוטנציאל הגלום בהם. התרשמתי עמוקות מהרצינות והנחישות של כל אחד ואחד מהם וחשתי כי המעט שאני יכול לעשות הוא להעניק להם את הקמצוץ מהחשיפה המגיעה להם.

אך מעבר לכל אותם הישגים וספורטאים נפלאים אליהם נחשפתי, אינני חושב כי בכל תקופתי כעיתונאי חוויתי רגע עוצמתי כל כך כמו ביום חמישי האחרון. עשרות ספורטאי עבר והווה הגיעו למשרדי הוועד האולימפי כדי להפגין, להילחם על הזכויות שלהם, לתקן את העוול שנעשה להם ולגלות סולידריות כלפי חבריהם הנפגעים משיטת הקריטריון הישראלי, טומי ארשנסקי וגיא מצקין.

ההפגנה ביום חמישי הסתיימה בתוך שעה אך כולי תקווה כי את השינוי שיחל בעזרתה נרגיש כבר בעתיד הקרוב. הייתה זו הצהרה אמיצה, לא עוד בוכים על תת-תנאים, קריטריונים דרקוניים, חוסר בתנאים סוציאליים וחלוקת תקציבים לא הוגנת. מכאן והלאה, הספורטאים יילחמו בעצמם על זכויותיהם ויעמדו על שלהם.

הצעד הבא צריך להיות הקמה של אירגון חזק ומסודר אשר ישמש כפה ויילחם על הזכויות של כל אותם ספורטאים. אך עוד לפני כן, כבר מחר תינתן לבית הדין של הוועד האולימפי הזדמנות לתקן עוול שנעשה לקשת גיא מצקין, לג'ודוקא טומי ארשנסקי ולשחיין תום קרמר ולשלוח אותם לאולימפיאדת לונדון.

למי שלא מעורה בפרטים, מצקין, ארשנסקי וקרמר הם ספורטאים צעירים אשר עמדו בקריטריון הבינלאומי לאולימפיאדת לונדון אך לא בקריטריון הישראלי. הוועד האולימפי הישראלי הודיע מלכתחילה כי ישלח עד שלושה ספורטאים צעירים אשר ישיגו את הקריטריון הבינלאומי, נכון לעכשיו הוחלט לשלוח רק שניים (גולן פולק ואמרי גניאל).

טומי ארשנסקי (כחול). לא מגיע לו להיות בלונדון? (משה חרמון)

המקובעות על מספר הספורטאים הצעירים שנקבע מלכתחילה, כשבפועל אפילו הוא לא מיושם, איננה תורמת לאף אחד. ישנם חמישה ספורטאים צעירים אשר רשמו הישגים מרשימים בזירה הבינלאומית וכל אחד מהם ראוי וצריך לייצג את ישראל באולימפיאדת לונדון.

קחו לדוגמא את המקרה של גיא מצקין אשר העניק למדינה את האפשרות לייצוג ראשון אי פעם בענף החץ וקשת. מצקין הדהים כשהפך לאחד מ-15 קשתים מכל העולם אשר השיגו את הכרטיס לאולימפיאדה כשהם אינם חלק מנבחרת. הוא ניצח בתחרות מיון אירופאית ממנה יצאו מדליסטים אולימפיים בידיים ריקות, אלא שבמקום להודות לו על הכבוד הגדול שהעניק לנו ולשלוח אותו ללונדון, מצקין נדחה פעם אחר פעם בטענה כי לא עמד בקריטריון הישראלי השרירותי אשר לא משנה במאום את סיכוייו להצליח באולימפיאדה.

וכמו מצקין כך גם ארשנסקי רשם השנה קפיצה משמעותית בזירה הבינלאומית וזכה במדליות בסבב גביע העולם. אילולא הפירוק בו היה נתון האיגוד לבטח גם היה מתחרה יותר ומשיג את הקריטריון הישראלי. השחיין תום קרמר, הצעיר מבין השלושה, הצליח כבר בגיל 18 לעמוד בקריטריון בינלאומי לא פשוט בכלל באחד המקצועות היוקרתיים ביותר באולימפיאדה.

נכון, קיים סיכוי יותר מסביר שאף אחד מהשלושה לא יחזור מלונדון עם מדליה על צווארו, אבל למה זה צריך להפריע למישהו?

השתתפות של ספורטאים צעירים באולימפיאדה נותנת להם שיפשוף חשוב ביותר לקראת המשך הקריירה שלהם. הרבה יותר נוח יהיה להם להגיע לריו 2016 לאחר שחוו כבר את התחושה של אולימפיאדה. מה גם, שבניגוד לקרמר המתחרה בענף מדיד, חץ וקשת וג'ודו הם ענפים שבהם יש אפשרות רחבה למדי להפתעות ומי יודע, ביום נתון הכל יכול לקרות כבר עכשיו בלונדון.

ריו 2016. לא כדאי להתחיל לבנות כבר עכשיו? (GettyImages)

יותר מכך, כיצד אפשר יהיה לעודד את הספורטאים הצעירים בענף כמו חץ וקשת להתמיד ולעבוד קשה כשהם רואים לנגד עיניהם כיצד המדינה איננה נוהגת בהם ברצינות?

את אי היכולת של עסקני הספורט שלנו להתגמש, יכול וצריך בית הדין לתקן. כשנצפה במצקין, ארשנסקי וקרמר צועדים עם יתר המשלחת הישראלית בטקס הפתיחה בלונדון, נוכל להתגאות לא רק בהישגים המעולים שלהם אלא גם במסע שבו התחלנו לצעוד בדרך לצדק ספורטיבי.