ועדת החריגים של היחידה לספורט הישגי שהתכנסה כדי לדון בשאלת השתתפותם באולימפיאדה של הספורטאים אשר עמדו בקריטריון הבינלאומי בלבד, היא הזדמנות טובה לעסוק באחד מהמושגים השנויים ביותר במחלוקת בספורט שלנו, הקריטריון הישראלי.
כדי לעשות מעט סדר למי שאיננו בקיא בפרטים, הוועד האולימפי הבינלאומי מציב בכל אחד ואחד מהענפים האולימפיים קריטריון בינלאומי, דרישת מינימום, כמו מיקום כלשהו בדירוג העולמי או תוצאה מסוימת אשר מי שעומד בה משיג למדינתו מקום באולימפיאדה בענף הספציפי (קווטה).
הוועד האולימפי הישראלי במרבית מהענפים מציב בנוסף לקריטריון הבינלאומי גם קריטריון ישראלי מחמיר יותר ומחייב את הספורטאים הישראלים לעמוד בו כדי להשתתף באולימפיאדה. המשמעות היא כי למעט שלושה ספורטאים צעירים הנבחרים על ידי היחידה לספורט הישגי ומקרים ספציפיים מיוחדים המאושרים בוועדת חריגים, ספורטאי ישראלי אשר עמד בקריטריון בינלאומי בלבד לא יוכל לייצג את המדינה במשחקים האולימפיים.
בניגוד להנחה הרווחת, הסיבה להצבת הקריטריון הישראלי איננה כספית. בכל אותם ספורטאים אשר נאבקים במשך ארבע שנים על השגת הקריטריון מושקעים כספים, כך שאי שליחתם בסופו של דבר לאולימפיאדה לאחר שכבר הוקצו להם תקציבים היא בעצם יותר בזבוז מאשר חיסכון.
אז מדוע בכל זאת מתעקשים בוועד האולימפי על הקריטריון הישראלי? ביחידה לספורט הישגי הסבירו זאת בעבר בכך שהמטרה היא ליצור משלחת הישגית במיוחד וכי שליחה של ספורטאים אשר אינם מכוונים להישגים גבוהים ביותר עלולה להשפיע לרעה על המשלחת כולה.
לדעתי לפחות זהו הסבר חלול ומתחסד, כיצד ספורטאי חסר סיכוי למדליה יכול להשפיע לרעה על ספורטאי עם סיכוי גבוה למדליה? מה בדיוק יפריע לאלכס שטילוב, מועמד למדליה בהתעמלות מכשירים אם יחד איתו במשלחת יהיו גם ג'ודוקא צעירים אשר אינם נחשבים כמועמדים להגיע לשלבים האחרונים?
 |
| שטילוב. ספורטאים צעירים אמורים להפריע לו? (יניב גונן) |
|
| |
יותר מכך, האולימפיאדה היא אירוע השיא של כל אחד ואחד מחברי המשלחת, גם ספורטאי אשר איננו נחשב כפייבוריט לזהב יגיע רעב מאין כמוהו בידיעה כי זוהי הבמה החשובה ביותר שניתנה לו והזדמנות המגיעה רק אחת לארבע שנים. התוצאות בשטח מוכיחות כי אפילו באולימפיאדה אליה מגיעים הספורטאים בכושר הטוב ביותר שלהם יש מקום להפתעות.
קחו לדוגמא את תחרות הקפיצה לגובה באולימפיאדת בייג'ין, ארבעה קופצים העפילו לגמר עם תוצאה של 2.25 מטרים, שלושה סנטימטרים פחות מהקריטריון הישראלי כיום. אם היינו מוותרים על קופץ לגובה אשר עבר 2.25 מטרים אך לא 2.28 מטרים במהלך ההכנות לאולימפיאדה, ייתכן והיינו מפסידים מקום בגמר במקצוע האולימפי היוקרתי ביותר.
בעבור ספורטאים מסוימים הקריטריון הישראלי אף פוגע בהכנות לאולימפיאדה. המתעמלת ולריה מקסיוטה סיפרה כי לאחר שהשיגה את הקריטריון הבינלאומי בתחרות המיון בחודש ינואר האחרון, היא רצתה לעבוד על תרגיל חדש קשה יותר, אשר ייתן לה סיכוי להתמודד על מדליה אולימפית. אלא שמכיוון שהקריטריון הישראלי עדיין לא היה בידה, היא לא יכלה לקחת את הסיכון הזה ונאלצה להמשיך עם התרגיל הישן עד להבטחת מקומה בלונדון באליפות אירופה בחודש מאי האחרון.
מקסיוטה אמנם השיגה את הכרטיס ללונדון, אך הזמן הקצר שנותר לה מאז קביעת הקריטריון ועד למשחקים איננו מאפשר לה להרכיב תרגיל חדש לאולימפיאדה. ענף הג'ודו למשל עבר טלטלה קשה בשנים האחרונות כשהאיגוד פורק בהוראת בית משפט ורק לאחרונה חזר לפעול בצורה עצמאית, למרות זאת הצליחו חמישה ג'ודוקא ישראלים לעמוד בקריטריון הבינלאומי אך רק שניים מתוכם, אריק זאבי ואליס שלזינגר עמדו בקריטריון הישראלי.
 |
| מקסיוטה. זמן קצר להרכבת תרגיל (חגי ניזרי) |
|
| |
אם ועדת החריגים לא תאפשר את יציאתם של שלושת הג'ודוקא הנוספים, סוסו פלאלשווילי, טומי ארשנסקי וגולן פולק יהיה בכך פיספוס גדול. נכון, פולק וארשנסקי ככל הנראה לא יזכו במדליה בלונדון, אך מדובר בג'ודוקא צעירים ומבטיחים אשר עצם ההשתתפות בלונדון תיתן להם שיפשוף חשוב מאוד לקראת אולימפיאדת ריו 2016, ניסיון יקר מפז עבור ספורטאי, ומי יודע אולי ביום הנתון גם ינצחו במספר קרבות ויחוללו הפתעת ענק.
וכמובן כי מקרים כמו בג'ודו יש גם בענפים האחרים, כמו למשל השחיין הצעיר אמרי גניאל אשר העפיל לגמר אירופאי השנה ואיננו מחזיק בקריטריון הישראלי או גיא מצקין, אשר עמד בקריטריון הבינלאומי בחץ וקשת ויכול להיות הספורטאי היחיד אשר ייצג אותנו בענף הזה. הספורטאים האולימפיים נותנים מדי יום ביומו את כל כולם בתקציבים זעומים כדי להגשים את החלום ולהשתתף באולימפיאדה, מן הראוי כי המדינה אשר איננה מתגמלת אותם כראוי לפחות לא תציב להם מכשולים נוספים בדרך לשם.
הכתוב הינו טור דעה