הפועל ת"א - גמר ונגמר

בסיום המשחק, עם טקס הענקת הגביע, מאחר והגאונים בהתאחדות לכדורגל סידרו טקס שאיש לא יכל לראות אותו, מצאתי את עצמי מפנטז: אלי טביב ואבי לוזון מניפים ביחד את הגביע, מיד לאחר מכן הם לוחצים ידים, מתחבקים, מודיעים לקהל באצטדיון ולעולם כולו שזהו זה, הם גמרו עם הכדורגל. הם הולכים הביתה. קאט. חזרה למציאות.

עוד מעט נגיע ללכלוך, לגועל נפש, לאלי טביב. רק עוד רגע. תנו לנו בכל זאת לשמוח קצת אחרי העונה הכי גרועה שזכורה לי בהיסטוריה של הפועל תל אביב. קמו עלינו להחריבנו ואנחנו מסיימים במקום השני ועם גביע שלישי ברציפות. אם מישהו צריך עוד הוכחה שלמועדון הזה יש לב ונשמה וקהל שאין כמוהו, הוא קיבל אותה שוב היום.

כמה שמחה וכמה עצב היו ברגע שהניף וואליד באדיר את הגביע. אם יש מישהו שהוא סמל ודבקות בסמל, זה באדיר. לא במקרה, במחווה שתיזכר עוד שנים, קרא אליו באדיר את שי אבוטבול. טביב אולי צדק כשהשעה את אבוטבול, אבל אם באדיר ואבוטבול מסמנים את הנשמה של הקבוצה טביב מסמן בדיוק את ההפך. זה מה שהיה כל כך מיוחד ברגע הזה שבו הונף הגביע: האם אחרי הגמר הזה הכל נגמר? האם טביב ימשיך בתוכניתו הזדונית להרוס מועדון פאר בכדורגל הישראלי ולהירשם בהיסטוריה כמי שאפילו הצליח בכך?

באדיר מניף את גביע המדינה. דבקות בסמל (שי לוי)

אז עכשיו יש לנו אירופה ולמכבי חיפה אין. אבל למכבי חיפה יש קבוצה ועתיד ובעל בית שאוהב ודואג לה והפועל תל אביב נותרת יתומה כשהאיש שאמור לחבק ולטפח אותה יורה לה ברגל ובראש. טוטו תמוז צריך היה להתאפק ולא להתפרץ כלפי טביב, כי את הבהמיות ואת הגועל צריך להשאיר לבעלים לבדו. אבל אי אפשר שלא להבין את השחקנים האלה. כבר עונה שלמה הם נלחמים לא רק נגד היריבות אלא נגד בעל הבית שלהם שפשוט השתגע והחליט לקלקל את מה שבנו לפניו אחרים בעמל רב במשך שנים רבות.

למכבי חיפה יש עכשיו, אחרי הקיזוז של 2010, סיבה נוספת להתבכיין. למה הפועל לא הוציאה את הכדור החוצה כשמגן של חיפה שכב פצוע? חיפה היא קבוצת הפאר של הכדורגל הישראלי אבל מאז ומעולם היא הייתה חזקה גם בבכיינות וכך גם הפעם. במקום ליילל, צריך אולי שיעקב שחר יעביר בהתאחדות לכדורגל החלטה שלא משחקים יותר ב-15 במאי ושאסור להבקיע שערים בדקה ה-92. שוב זה קורה להם באותו תאריך ובאותה דקה כמו אז בטדי. ואגב אין כאן שמחה לאיד. מכבי חיפה היא בעיניי מופת לקבוצת כדורגל ישראלית והלוואי שהיה לנו חצי ממה שיש לה.

אם אלי טביב יתעקש להמשיך לדבר שטויות, לפגוע, לקלקל ולהרוס - הוא יצליח. במקרה הזה, הנפת הגביע הזו תהיה האקט האחרון של הפועל במתכונתה הנוכחית כקבוצת צמרת נצחית וכאימפריה בכדורגל הישראלי. אם הבעלים יישאר, האדומים יירדו ליגה או שבמקרה הטוב ייאבקו בפלייאוף התחתון עד לרגע האחרון.

טביב. אם יישאר, הפועל תרד ליגה (שי לוי)

אז תקשיב טביב: אולי אתה לא עבריין, אולי באמת נעלבת, אולי אתה באמת מרגיש שעשו לך עוול. זה ממש לא חשוב. אתה לא יכול להמשיך ולהחזיק בקבוצה שאיש לא רוצה שתהיה בה. לא האוהדים, לא השחקנים, אף אחד. תודה בכישלון, שב בבית ותחשוב מה לא עשית בסדר ותנסה אולי פעם אחרת עם קבוצה אחרת לתקן את הרושם ולתקן את השם הרע, הכל כך רע שיצא לך השנה.

עכשיו רגע של שמחה וניצחון. כל כך מעטים היו כאלה השנה, וגם כשהגיעו היו תמיד טבולים בתחושה מרה של החמצה. לא נצא לחגוג. נשמח בשקט ונתפלל שהאיש הרע שמחזיק עדיין במושכות יוותר עליהן. זו התקווה שנותרה: שהגמר הזה לא יהיה גם הסיום של הקבוצה כולה.