הגביע הוא אדום. בפעם השלישית ברציפות. קשה להגיד שהפועל נתנה משחק כדורגל גדול, וקשה להגיד שזה מפתיע. תאהבו אותם או תשנאו אותם, הם פשוט ווינרים. זה קשה לכתוב, זה קשה לשמוע, אבל זה נכון. שלוש פעמים ברצף הם זוכים בגביע המדינה, האוהדים הירוקים יכולים להמשיך לחלום על גביע. זה כבר 15 שנה בעונה הבאה.
איך הם תמיד עושים את זה? לא ברור. לא משנה את מי הם שמים בסגל, שי אבוטבול בכלל ביציע, ניצן שירזי על הקווים, אבל הם שוב מניפים. מדהים לחשוב על זה, מדהים שזה היה כל כך צפוי מראש. הירוקים מצידם רשמו הפסד שלישי בגמר בארבע שנים. לוזרים? לא ממש, הם עדיין המועדון הכי מעוטר בישראל בעשרים השנים האחרונות, אבל בהחלט סיבה למחשבה.
 |
| באדיר גולש לפני ימפולסקי. שוב הפועל זוכה (עמית מצפה) |
|
| |
המשחק עצמו לא התעלה לרמה גבוהה. יניב קטן ניסה לעשות מייקל ג'ורדן מול היוטה ג'אז (לשחק עם 40 מעלות חום ולצאת גיבור) וזה לא ממש הלך. להוציא את הטעות של הגול, התרומה שלו הייתה שולית. אבל לבוא אליו בטענות? אי אפשר. עם נקע ברגל וחום הוא תורם יותר משחקנים צעירים דוגמת ורד, עמאשה, וגדיר שכבר חשבו שהם כוכבים, מיהרו להתחדש בג'יפים יוקרתיים ובינתיים רק מאכזבים.
לראובן עטר מחכה הרבה עבודה בכרמל בעונה הבאה, ולמזלו הוא גם יקבל גב כלכלי מיעקב שחר לעשות את השינויים שהוא רואה לנכון. להבדיל, בצד השני של גמר הגביע הזה יכולים להיות הרבה פחות אופטימיים, על אף הזכייה. הבובה על חוט ניצן שירזי סיכם לשנתיים, אבל לא חתם. בעולם המונחים של אלי טביב המשמעות של זה היא משהו בין אפס לחור שחור. הפועל בשנה הבאה היא לפחות כרגע תעלומה, וכל עוד האיש שכמעט ומחק את הפועל כפ"ס עומד בראש הקבוצה קשה להיות אופטימיים.
 |
| יניב קטן. עם 40 חום עדיין יותר טוב מהצעירים (שי לוי) |
|
| |
בסה"כ אפשר להגיד שהמשחק הזה סיכם את עונת הכדורגל שלנו. מחצית ראשונה שעניינה בערך כמו נשואים פלוס הגרסה העברית, ושנייה שהייתה מעניינת בדיוק לארבע דקות בהם הגיעו שני הגולים ועוד דקה בזמן פציעות. אם אלו שתי הקבוצות הגדולות של הכדורגל הישראלי (ותסלח לי ק"ש) אז כנראה שבאמת אין כאן כדורגל. שמעון פרס? גם הוא הבין שעדיף להישאר בבית ולראות פסוקו של יום.
הכתוב הינו טור דעה