הניצחון של סיטי מרגש עד דמעות

אני נרגש. אני מכיר את התחושות האלו של לזכות באליפות, להפסיד אליפות או להבקיע שער בדקה ה-95. הכל חוזר אליי. כולי צמרמורת. אני האמת דווקא במחנה של מנצ'סטר יונייטד אבל עדיין מתרגש בשביל מנצ'סטר סיטי. היה פה משהו באמת מטורף.

אין עוד ליגה כזאת. זכינו למחזור סיום מכריע. קשה להישאר אדישים למאורעות שקרו על כר הדשא. המשחקים היו מותחים עם תהפוכות ומרגשים עד דמעות של שמחה ועצב. קיבלנו טעימה כיצד הכדורגל יכול להיות אכזר ואיך רגעי תהילה של האחת הם הטרגדיה של השנייה.

אני חסיד של אלכס פרגוסון, שמאמין בדרך מסוימת ובעבודה קשה. קשה לי להבין איך השדים האדומים פספסו בגדול את האליפות לאחר שכבר הובילו בשמונה נקודות על הסיטי. אבל לאדומים יש חלק גדול בכך. במפגש הצמרת בין השתיים הם הפסידו.

שחקני מנצ´סטר סיטי בטירוף לאחר הזכייה באליפות (GettyImages)

הכסף הגדול של סיטי סוף סוף מביא פירות ופורע שטרות. לאחר כמה שנים של החתמות גדולות ופיטורים של מאמנים, התכולים זכו. ובצדק. הם נתנו עונה גדולה וצריך לראות איך הם ימשיכו.

יונייטד תצטרך לשפר בעונה הבאה את הספסל הקצר שלה. הסגל מאוד קצר. זה הזמן של פרגוסון להחתים כמה שחקנים כדי לעבות את הסגל. אולי הגיע הזמן להחתים שם מפוצץ מה שלא קרה מאז שכריסטיאנו רונאלדו עזב לריאל מדריד.

הפציעה של יאיא טורה, השחקן החם של התכולים, סיבכה מאוד את המשחק. הוא היה זה שאמור להוציא את הקבוצה העשירה מהבוץ. כשק.פ.ר. שמעה שבולטון מובילה היא החלה לצאת קדימה וכבשה. ואז, אלוהים רק יודע איך הצליחה מנצ'סטר סיטי להפוך את התוצאה.

וויין רוני ודוד דה חאה המומים (GettyImages)

המחזור האחרון באנגליה גדול יותר מגמר ליגת האלופות ב-1999, אז מנצ'סטר יונייטד הפכה פיגור לניצחון על באיירן מינכן. כאן היו מעורבות מספר קבוצות, שנאבקות נגד הירידה או על זכיה באליפות. פשוט מרגש.