המצור של מכבי פ"ת

משלוש תצא אחת. הפועל חיפה, הפועל ב"ש או מכבי פ"ת תצא מהבמה המרכזית של הכדורגל שלנו לשנה אחת לפחות ותאלץ לעדכן את היעדים המועדפים ב-GPS ואת ימי המשחקים לשישי, שני ומידי פעם גם שבת – לא תענוג, יש כאלו שיגדירו זאת כאסון ספורטיבי ומכה למועדונים המדוברים.

מעל הכל, על פי הטוקבקים ובכלל על פי הלך הרוח, נדמה שכיחידה אחת התאחדו להם כל חובבי הכדורגל הישראלי תחת משאלה אחת – שמכבי פ"ת תרד לליגה השנייה.

לאוהדים יש זכות מלאה לכך, זו טיבה של אהדה – אינך באמת חייב למישהו הסבר על העדפותיך שיכולות להיות שרירותיות וחסרות פשר ככל שירצה האוהד.

אך מעל הכל ההרגשה היא שגם אנשי התקשורת בשלל האתרים, הערוצים והעיתונים בחרו לעצמם פייבוריטית לירידה – זה כבר דבר פסול.

אוהדי מכבי פ"ת. מחממים את הלב כשעומדים מול מערכות גדולות מהם

אך לא רק עמוס ואבי נמצאים במערכה הזאת. שחקני הסגל הרבים וגם האוהדים המעטים לא אשמים במעשי 'הוריהם' המושמצים אך הם צריכים לראות מערכות שגדולות מהם בהרבה משתלחות בהם ומתעלמות מהיכולת שלהם על הדשא או מהעובדה שבמגרש הירוק בלבד מכבי פ"ת כרגע בעמדה של הישארות.

חלילה לא ארמוז שהמושכים בחוטים במכבי פ"ת הם נקיי כפיים או אומללים. במובן מסוים הם הביאו על עצמם את תחושת המצור וכשהנבואה הגשימה את עצמה הם כבר בטח שמחו שהם עמוק במבצר שלהם, המבצר שעל דלתו כתוב – "על אפכם ועל חמתכם".

אך לי, גם בתור אוהב כדורגל וגם בתור איש תקשורת, פשוט בא לתת לדברים לקרות – גם מכיוון שאין להם שום קשר אליי באמת וגם מכיוון שלסגל בעיות של אנשים אחרים לבעיות שלי נראה לי דבר טיפשי.

שהטובה ביותר לא תרד, כל עוד אני עדיין מאמין באמת שהכדורגל פה נקי.

הכתוב הינו טור דעה