שחקני מכבי ת"א הפסידו כמו גברים

נתחיל בסיפור. ישבתי פעם עם ז'ליקו אוברדוביץ' במסיבת עיתונאים אחרי שהפסדתי במשחק על האליפות ביוון בהפרש של נקודה אחת. החטאנו ליי-אפ כשדימיטריס דיאמנטידיס היה עשרה מטרים מאחורי השחקן שלי. הוא רץ אחריו לחסימה בלתי אפשרית, דפק לו גג והפסדנו במשחק. ישב ז'ליקו במסיבת העיתונאים, לידו ישב דיאמנטידיס ואני משמאלם. ז'ליקו שיחק במחזיק מפתחות של פנאתינאיקוס ואמר: “יש לי אותו, אני לא צריך לדאוג".

רק לפני חודש ראיתי את דיאמנטידיס באחד המשחקים הפחות טובים שלו נגד אולימפיאקוס. במשחק שפנאתינאיקוס הפסידה. כולם ללא יוצא מן הכלל אמרו שנגמר לו הסוס. בשבועיים האחרונים כתבתי לפחות פעם אחת שחיילים ותיקים לא מתים. עם מדד איכות 34 כשלידו הרוצח השקט, שארונאס יאסיקבצ'יוס, שעשה את זה בצד שלי לא מעט פעמים (מדד איכות 16 ב-17 דקות).

לא מספיק להיות גברים בשביל להיות בפיינל פור. נכון, השופטים שחטו את מכבי תל אביב שחיטה כשרה. אבל לא בסוף המשחק אלא בתחילתו, כמו שעשו גם במשחק הראשון באואקה. פאו סיבכה את כל הגבוהים של מכבי בעבירות שלא תמיד נשרקו באותה מידה בצד השני. אבל דווקא ברבע האחרון, להפתעתי, השופטים השתדלו להיות נייטרלים.

כמו שלא הייתי בטוח לגבי העבירה שלא נשרקה לשאראס במשחק השני, במצב הרבה יותר טוב משל טל בורשטיין, כך אני לא בטוח לגבי העבירה על טל. אבל מה שכן, השיפוט בטוח היה ביתי. שבע העבירות הנוספות שנשרקו לזכות פאו, כולל העבירה הטכנית נגד דייויד בלאט (אגב, אני במקומו הייתי כבר באמצע המגרש), הטו את כף הזכות לטובת הירוקים.

טל בורשטיין מול סאטו. "אני לא בטוח שהייתה עליו עבירה" (GettyImages)

אבל הצהובים יכולים לבוא בטענות גם לעצמם. אי אפשר במשחק כל כך חשוב לאפשר ליריבה לקלוע ב-67 אחוז מהצבע. בנוסף, לפאו יתרון במדד האיכות של 14 נקודות למרות 16 איבודי כדור. תשע נקודות יותר מקו העונשין חיפו על ארבעה איבודי כדור יותר לירוקים. במשחק שנגמר בנקודה לפה נקודה לשם, כל שריקה יכולה לקבוע.

לכל קבוצה היו שתי ריצות של 10-12 נקודות. הבעיה שפאו עשתה את הריצה כדי להוביל 10-12 הפרש ואילו מכבי עשתה את הריצה כדי לסגור את הפער כשלא היה לה מה להפסיד. אמרתי לפני המפגש שכדי לנצח משחקים כאלה, מעבר לטקטיקה צריך לאפשר לשחקנים להביא את היכולות שלהם לידי ביטוי. הדברים האלו לצערנו קרו כשהצהובים היו בפיגור של 10-12 נקודות. פעמיים. הם אף פעם לא הצליחו לשבור את מחסום ההובלה.

עדיין, לקלוע 85 נקודות במשחק חוץ נגד קבוצה ומאמן שיודעים לשמור זה יפה. המאמן וקבוצתו עשו את ההתאמות הנכונות למספר מאצ'-אפים שגרמו להם נזק בארבעת המשחקים הראשונים, לדוגמא השמירה הלא טובה של שאראס על סמית' או למשל שמהרבע האחרון של המשחק השני אוברדוביץ' התחיל להתרכז ברצינות לאוחיון ושם עליו את השומר הכי טוב באירופה, דיאמנטידיס. ויש גם הדרך בה הוא יודע להשתמש בשני שחקני הצווארון הכחול שלו, סאטו וסמית', למשימות הגנתיות בלבד.

ונעבור להתעסק קצת במאמנים. שניהם הכניסו דברים חדשים. ההבדל ביניהם שאוברדוביץ' אמר שזה חלק מהמשחק ואצלו זה טריוויאלי. לשלוף שחקנים שאתה מאמין שיכולים להפוך את המשחק זה לא בושה. כולנו שלפנו שחקנים, לחלק זה הצליח ולחלק לא. זה עדיין כדורסל ולא גן חיות. מה שכן, היתרון של הסרבי הוא שהשיטה לא השתנתה מהותית והשינויים קטנים. כי הוא יודע שבמיוחד לפני משחקים גדולים לא משנים הרגלים.

אוברדוביץ´. "זה כדורסל, לא גן חיות" (GettyImages)

עם כל הגבורה והניסיון של שני המאמנים, דווקא דייויד הימר קצת על אזוריות ואוברדוביץ' פחות. אני אישית חושב שלהשתמש בחילופים בהגנה זה לא בושה, אבל אני חושב שמכבי הגזימה והחליפה גם במקומות שלא היו חסימות שאילצו חילוף. המיס-מאצ'ים האלו גרמו לאחוזי הקליעה הגבוהים של פאו בצבע.

במשחקים כאלה צריכים ללכת ליסודות, לתת לשחקנים לחשוב כמה שפחות ולבצע כמה שיותר טוב. כאן המאמנים צריכים לקחת החלטות ולחשוב בשבילם. גם לחץ, גם מחשבה וגם ביצוע זה דבר קשה. יכול להיות שהלחץ על כל המגרש שהביא את הצהובים לגמר פיינל פור, היה חסר להם בסדרה הזו. דווקא פאו לחצה יותר, ואולי זה ההבדל הקטן.

שתי הקבוצות ניצחו בסדרה משחק שני בחוץ שנערך תוך יומיים ואליו קשה להתכונן ולנצל את הביתיות. ראינו משחק חמישי אחרי שבעה ימים של הכנות וזה נראה סיפור אחר לגמרי מאשר משחק שתיים וארבע.

אגב, גם המשחק הזה הוכיח שהתפוקה של הזרים של מכבי טובה יותר מהתפוקה של הזרים של הקבוצה היוונית. אבל במשחק של גברים צריך עוד כמה לוחמים כמו גיא פניני. גיא הדביק את השחקנים ברוח שלו ויכול להיות שהוא היה צריך להיות על המגרש לא רק כשלא היה מה להפסיד.

בלאט. אולי בעתיד הוא יהיה בצד הצוחק (GettyImages)

אבל עם כל הכאב על ההפסד הזה, מכבי צריכה להלין על עצמה, היא הייתה צריכה לגמור את זה כבר בתל אביב. המשחק הזה הוכיח אולי יותר מתמיד שלאולימפיאקוס ופנאתינאיקוס, שנמצאות בפיינל פור, אין שחקנים טובים יותר משל מכבי תל אביב, אבל כדי להיות בפיינל פור צריך קצת יותר.

לפני 12 שנה דייויד היה שותף שלי בזמן שהפסדנו משחק בגמר גביע אירופה עם שיפוט פחות טוב מהיום, אבל אז הייתי בכיין. שנה אחרי זה הייתי בצד שצחק וניצחנו את פאו בגמר ב-14 הפרש. יכול להיות שעם החילופים והשיפוצים שמכבי תעשה בשנה הבאה, דייויד יהיה בצד שיצחק.