לפני שבכלל אתחיל לדבר על הסדרה ועל המשחק, צריך קודם כל להצדיע לשתי קבוצות ענקיות שהעניקו לחובבי הכדורסל סדרה גדולה ואנחנו צריכים להגיד תודה שהמשחק הזה לא היה בפיינל פור. למה? כי אם המפגש בין שתי הקבוצות הטובות ביותר באירופה בעשור האחרון היה בשלב ארבע האחרונות היינו מפספסים משחקים מרתקים עם דרמות גדולות, כי המשחק בין מכבי תל אביב לפנאתינאיקוס סיפק לנו חמישה משחקים נפלאים.
דייויד בלאט ביצע המון חילופים במהלך המשחק ונראה שהוא לא מצא את ההרכב המנצח שיחזיק לאורך זמן. למרות זאת צריך להצדיע לו ולמכבי על חזרה מהאגדות ברבע הרביעי למשחק שקול בשניות האחרונות.
תעלומה נוספת של מכבי לאורך הסדרה כולה היא היכולת של סופוקליס שחורציאניטיס. סופו לא הצליח להיכנס למשחק, נכנס בקלות לבעיית עבירות וחשוב מזה היה מסורבל ולא מרוכז. אולי השמועות על כך שלא ימשיך בקבוצה ואולי דברים אחרים אבל זה יכול היה להיות ההבדל בין מכבי של פיינל פור למכבי של הליגה האדריאטית.
 |
| טל בורשטיין ורומיין סאטו נאבקים (GettyImages) |
|
| |
עם כל הכבוד לריצ'ארד הנדריקס ולזה שמייק באטיסט הוא שחקן יציב אך מוגבל ומבוגר, מכבי בלי סופו מתקשה לנצח משחקים גדולים. שון ג'יימס שנתן דקות טובות במחצית הראשונה (ותמוה שחזר רק בסוף) הוא עדיין לא ברמות הללו ובטח לא כזה שיצליח לתת את המספרים והתפוקה של הענק היווני.
יוגב אוחיון עשה סדרה ענקית ואם ימשיך בקו ההתקדמות הזה הוא יהפוך בעוד שנה או שנתיים לאחד הרכזים הטובים באירופה. אוחיון היה האקס פקטור של מכבי לאורך הסדרה כולה וחיפה על יכולת חלשה מאוד של מאלט שגם כשקיבל הזדמנויות להוכיח שהרמה הזאת גדולה עליו בכמה מידות.
מכבי צריכה להצטער על ההפסד במשחק הרביעי שהיה יכול להימנע בבית. קצת מצחיק להגיד שנגמרה העונה עבור קבוצה שיכולה לסיים אותו עם הנפה של שלושה גביעים בעוד כחודש, אבל מה לעשות כשבמפעל התחרותי היחיד שלה היא הודחה כבר ברבע הגמר.
אבל שוב למרות הכול - להצדיע למכבי וגם לפאו על כך שנתנו לנו חוויית כדורסל ענקית בחמישה משחקים מרתקים. שאפו!
הכתוב הינו טור דעה