מי שעוקב אחרי הטורים שלי כאן, יודע ודאי את דעתי על המוסד המיושן, הפתטי והמגוחך המכונה בית הדין של ההתאחדות לכדורגל. מוסד שצריך היה להחליפו באחר כבר לפני שנים רבות. אבל הנה נולדה עכשיו ההזדמנות האחת והיחידה, שלא נגיד האחרונה, שבה יכולים כבוד התובע וחבורת הדיינים המכובדים להוכיח גם לי שטעיתי. הרגע שבו נדרש מהם מבחן של אומץ וכנות. רגע אחד שבו הם יכולים למחוק את חרפת מעשיהם ומחדליהם בשנים האחרונות.
נחזור רגע אחד אחורה. כתבתי כאן לפני מספר שבועות שהפועל תל אביב הייתה ראויה לעונש על ההשתוללות (השתוללות ולא פוגרום) שאחרי הדרבי ההוא. היא הייתה ראויה לעונש אבל לא לזה שהוטל עליה מבלי פרופורציה ומבלי שיקול דעת. עונש שהביא בין היתר לדרבי עצוב ועגום ללא קהל. עונש חסר תקדים של הפחתת שלוש נקודות שעלול לעלות להפועל באובדן המקום באירופה.
 |
| שחקני שתי הקבוצות בלב הבלאגן (משה חרמון) |
|
| |
אלא שאחרי שהעונש הזה הוטל, לבית הדין הנכבד אין הרבה ברירה. מכבי פתח תקווה חייבת להיענש, ומדד העונש הוא זה שנקבע בעקבות המשחק ההוא בבלומפילד. כשם שבבלומפילד לא היה פוגרום, באצטדיון המושבה לא היה ניסיון לרצח. אבל בניגוד למה שקרה בבלומפילד, ההשתוללות הפעם באמת הייתה יכולה לעלות בחיי אדם.
הנה הנה ניצב לו בית הדין בפני הצורך להחליט על הורדת נקודות לקבוצה של לוזון. אם להפועל הורידו שלוש, למכבי פתח תקווה צריכים להוריד לפחות חמש. עונש כזה יוריד קרוב לוודאי את המלאבסים לליגה השנייה. משמעותו ברורה לי וברורה גם לדיינים המקבלים את שכרם במוסד שאותו מנהל אחיו של יו"ר הקבוצה. זה הרגע להוכיח שאין ניגודי אינטרסים. שבית הדין מסוגל לקבל החלטה מבלי להתחשב בשאלה מי יו"ר ההתאחדות ומי אחיו של יו"ר ההתאחדות ואיזו קבוצה קשורה קשר ישיר ומשפחתי ליו"ר הזה.
בעולם נורמלי גורלן של קבוצות לא צריך להיקבע בבית הדין. זה נכון לגבי הפועל פתח תקווה, לגבי הפועל תל אביב וגם לגבי מכבי פתח תקווה. אבל ברגע שנקבעו אמות המידה, אין לדיינים ברירה. אם הם רוצים להציל מעט מן הכבוד האבוד שלהם העונש כמו הכתובת כתובים על הקיר ושיקול הדעת כאן מועט מאוד. לעמוס לוזון שטוען שבעצם לא קרה דבר, אפשר לקנות זוג משקפיים חדש. אבל בעיקר צריך להקשיב לדבריו בדיוק כשם שהקשיבו לדבריהם של הנהלת הפועל. להקשיב, להנהן ולקבל את ההחלטה שאין מנוס ממנה.
 |
| עעמוס לוזון וטל בן חיים במהלך הקטטה (משה חרמון) |
|
| |
מדובר במבחן היושר ומבחן האומץ של בית הדין של ההאתאחדות לכדורגל. אנחנו נעקוב אחרי כל התבטאות, אחרי כל מה שיאמר בדיונים וכמובן אחרי ההחלטה עצמה. אין תירוצים ואין יכולת להתחמק. כל הזרקורים מופנים אליכם דיינים נכבדים, תוכיחו לנו שטעינו בכל השנים האלה. תוכיחו לנו שאתם נקיים משחיתות ממשוא פנים.