הדרבי - אנדרטה לטמטום

תזכרו טוב את ששת השמות האלה: ישראל שמעוני, חיים אלחדיף, עמנואל סלע, מרדכי גלוסקא, בן ציון כהן ובן ציון פרחי. ששת הדיינים "המכובדים", "החכמים", "המבריקים" ו"המלומדים" שאין כמותם ואין בילתם. אלה הם ששת האנשים שייזכרו לדראון עולם בתולדות הכדורגל הישראלי כמי שהביאו באחת ההחלטות המטופשות ביותר שנלקחו כאן אי פעם להרס מוחלט של מה שאמורה להיות אחת מהחגיגות הספורות בכדורגל הישראלי העגום שלנו.

אין טעם ואין סיבה ובעיקר אין מצב רוח לכתוב על הדרבי הזה כשהוא נראה בעיקר כמו אנדרטה לטמטום. אם משחק ללא קהל הוא עונש מטופש שאבד עליו הכלח ושאיש מלבד החכמים בבית הדין כבר לא תומך בו, הרי שדרבי ללא קהל הוא באמת סיבה לצל"ש מיוחד לאנשים האלה המכנים את עצמם דיינים.

יש 1,001 דרכים להעניש והפועל תל אביב הייתה ראויה לעונש. אם הגאונים בבית הדין חשבו שהפחתת שלוש נקודות (ענש חסר תקדים לעבירה מן הסוג שנעשתה) איננו מספיק, הם יכלו להתאמץ קצת יותר ולא לחזור על התגובה האוטומטית שבה הם נוקטים כבר שנים בהחלטתם לרוקן את משחק הכדורגל מתוכנו ולקיים אותו ללא קהל.

בלומפילד הריק. באדיבות: הדיינים (יוסי ציפקיס)

אם לכדורגל הישראלי היה כבוד הוא היה מתקומם נגד ההחלטות הללו. הייתי מצפה מכל הקבוצות, מכל המאמנים ויושבי הראש לקום כאיש אחד ולהכריז על שביתה כל עוד בית הדין מסרב להתחבר למאה ה-21. הייתי מצפה מקהל האוהדים של כל הקבוצות למחות ביחד. הרי השמחה לאיד המטומטמת של אוהדי הקבוצות האחרות תוטח בפרצופם בפעם הבאה שבה יחליטו הדיינים לקיים משחקים ללא קהל של הקבוצות שלהם.

צריך התארגנות של כל מי שהכדורגל חשוב לו כדי לשים את הדיינים הללו ואת תובעי ההתאחדות במקומם. הנזק שהם גורמים לכדורגל חמור הרבה יותר מכל התפרעות של קהל והתנהגות בלתי ספורטיבית של שחקנים. שום דבר איננו פחות ספורטיבי מההחלטה המגוחכת שקיבלו השישה האלה.

טוב אז בכל זאת כמה שורות על הדרבי: הוא היה טוב יותר מכפי שניתן לצפות ממשחק ללא קהל והיה ראוי לתוצאה משמחת יותר מ-0:0. שתי הקבוצות יכלו לנצח, שתיהן יכולות היו להבקיע עם קצת יותר מזל ועם קצת פחות יכולת של השוער המחליף של הפועל.

המסר החשוב של הדרבי הזה הוא שבוריס קליימן יכול וצריך להיות השוער מספר אחת של הפועל בעונה הבאה. שמעתי שאפולה אדל רוצה לחזור לצרפת, שייסע לשלום. חבל לבזבז עמדת זר על שוער לא מדהים כמוהו, בעיקר כשעל הספסל יושב שוער לא פחות טוב ואין זו הפעם הראשונה שהוא הוכיח זאת.

נעים גם לראות בהפועל את נוסא איגייבור חוזר לעצמו ומוכיח את כישוריו. הוא יוכל לעזור להפועל בקרב על המקום השני ובהתמודדות בגביע המדינה. נעים פחות לראות את אלרואי כהן הולך ומשכיח את הסיבה מדוע הושקעו מאמצים כה רבים בהבאתו לאדומים.

איגייבור מפריע לאלברמן. כיף לראות את הניגרי (יוסי ציפקיס)

ולמרות מצב הרוח הירוד לא נוכל בלי העקיצה הקבועה שהיא הדבר היחיד שעוד גורם לנו שמחה בעונה הזו: ההגמוניה בתל אביב עדיין אדומה. הפועל תל אביב גם אחרי הדרבי הזה ואחרי שני משחקי דרבי ללא ניצחון נמצאת חמש נקודות וחמישה שלבים מעל מכבי, גם אחרי הפחתת שלוש הנקודות. מבחינת איכות המשחק, שתי הקבוצות הללו שוות ביכולתן. אבל על זה נדבר אולי בפעם אחרת.