לצערי, התוצאות האחרונות בליגת האלופות לא עושות הרבה כבוד למפעל הבכיר ביבשת. יותר מזה – לצערי התופעה שהגיעה גם מהליגות המקומיות מספרת סיפור שאוהדי כדורגל לא בהכרח צריכים להיות שמחים לו – למרות שבירת השיאים המוטרפת שאנחנו עדים לה כל שבוע.
לפני שנה כתבתי על במה זו שאנחנו מתקרבים לעידן המכונות. עידן בו התפתחות מדע ותרבות ספורט הביאו למינימום ימים בהם שחקנים מסוימים אומרים - “פשוט היה לי יום לא טוב". הכל זה חומרים (גם לא אסורים) ועם שליטה נכונה על מנטאליות, רגליים וגוף אפשר לשחזר שבוע אחרי שבוע יכולת שנחשבת בעיננו ליכולת 'שיא'.
ההוכחה שהמגמה מאז היא לא מקרית היא זהות השחקנים שהוזכרו אשתקד, רובם כמובן עדיין מככבים היום.
 |
| זלאטן חוגג. גבירותי ורבותי - ריקוד המכונה (GettyImages) |
|
| |
לרונאלדו ומסי נוסף כמובן כוכב הערב, מריו גומז, שכבש את הרביעיה שלו ב-0:7 של באיירן על באזל ועלה למאזן של 34 שערים העונה. זלאטן הבלתי נלאה עם 26 שערים ב-30 הופעות וגם אדינסון קבאני שומר על הקו שלו עם 24 שערים ב-32 הופעות – מספרים משגעים לחודש מרץ שפעם היו מזכים שחקן במלכות שערים אירופאית.ועדיין תחושת השכונה עולה. אני אתחיל ולא אגיד על פ.צ. באזל דבר רע אחרי שהצליחה לנצח את מנצ'סטר יונייטד, מוליכת הפרמייר ליג שממשיכה לבייש באירופה את הליגה שחלק חושבים שהיא הטובה בעולם. למרות זאת, התוצאה השבוע, וה-1:7 של בארסה בשבוע שעבר נותנות הרגשה של שוק – תוצאות משוגעות שפעם היו נדירות קורות על ימין ועל שמאל. חמישיה לשחקן אחד כמעט ומשוחזרת בשבוע שאחרי ואותי לימדו שיש יותר מדי שיאים הערך שלהם אוטומטית יורד.
אז לאן זה לוקח את הכדורגל שלנו? ימים יגידו. האמת שאוהד כדורגל אמיתי יודע שגולים זה ממש לא הכל במשחק. אני עמוק בפנים מקווה שגם הגנות ושוערים יגיעו לעידן המכונות.
הכתוב הינו טור דעה