סיפור העונה הזו מבחינתה של הפועל תל אביב הוא סיפור של אובדן. לפני שנכתוב על הדרבי צריך לומר בבירור: מראות הסיום מוכיחים שהשחקנים איבדו את זה ושהאוהדים איבדו את זה. הפועל תל אביב, שחקניה ואוהדיה ראויים לעונש בעקבות המשחק הזה. הפסד אמור להיות החלק הקל בעונש.
כבר ארבע שנים שאנחנו מנסים לדמיין כיצד ייראה הרגע הזה. הרגע הבלתי נתפס שבו השופט שורק לסיום ועל לוח התוצאות מופיע ניצחון צהוב בדרבי. כבר ארבע שנים שאנחנו חרדים מהרגע אבל יודעים שהוא יגיע, כי לכל דבר יש סוף ולפעמים גם החגיגה נגמרת. אז הנה הוא הגיע הרגע הזה, והאמת? לא נורא. ממש לא נורא.
בימים רגילים ובעונות רגילות, הפרפרים שלפני הדרבי מתחילים לבחוש בבטן כבר בשעות הבוקר של המשחק. הפעם זה לא קרה, גם לא כשהחל המשחק. מה שמסביר אולי את העובדה שהמועקה לא הייתה באמת מועקה והעצב לא באמת עצב. בעונה כל כך עגומה ומגעילה, אפילו הפסד בדרבי נראה פתאום גרוע פחות מהתמונה כולה.
זה היה משחק גרוע של שתי קבוצות פתטיות שמשחקות בהגמוניה שכבר אינה קיימת. מכבי תל אביב ניצחה עם חצי התקפה ופנדל, הפועל תל אביב הפסידה עם החמצות של טירונים שכאילו התחילו אתמול לשחק כדורגל. אפשר להתעסק בפרשנות ולומר שתיקו היה משקף יותר וניצחון של הפועל לא היה מתקבל בהפתעה, אבל מה זה משנה? מכבי והפועל שתיהן ביחד וכל אחת לחוד הוציאו השנה שם רע לכדורגל הישראלי וכך גם נראה הדרבי ביניהן.
 |
| אלי טביב. יוליך את הפועל ללאומית (יוסי ציפקיס) |
|
| |
האירועים בסיום המשחק התאימו להפליא לגועל נפש הכולל. הקהל של הפועל החליט כנראה שהוא לא רוצה יותר לחזור לבלומפילד העונה. ההתנהגות הנפשעת שלו גרמה לכך שהפועל תיפרד כנראה, לפחות במחזורים הקרובים, גם מהאצטדיון הביתי. חבל רק שאת העונש הזה תקבל גם קרית שמונה שמשחקה נגד הפועל תל אביב יתקיים מול אצטדיון ריק מקהל. זה לא מגיע לה, לאלופה מן הצפון, במשחק שאמור היה להיות החגיגה הגדולה שלה, של חילופי השלטון.
עייפתי כבר מלכתוב על מה שמכונה "ניהול" בהפועל תל אביב של השנה. אוהדי מכבי סיפקו את האתנחתא הקומית במחצית כשקראו לאלי טביב להישאר. הם צודקים כמובן. הוא היה הערב השחקן ה-12 שלהם.
האיש שהואיל להגיע ממיאמי לא השכיל לבקר את השחקנים באימונים שלפני הדרבי ואפילו לא במלון בשעות שלפני המשחק. מה הפלא? הוא הרי היה עסוק בהגשת התביעה נגד טוטו תמוז בבית הדין לעבודה, מהלך ראוי ללא ספק לפני משחק דרבי. טביב איבד את הלגיטימיות שלו כבעלים של הפועל תל אביב ואם הוא יישאר בקבוצה גם בעונה הבאה, הוא יזכה כנראה להוליך אותה בגאון לליגה השניה.
 |
| משיח התחפש לשופט (יניב גונן) |
|
| |
הדעת מחייבת לפרגן למכבי תל אביב המסכנה שהצליחה סוף סוף לנצח דרבי אחרי ארבע שנים. אבל קצת קשה לפרגן למשחק של כלום ושום דבר ולתרגילים השמורים לקבוצות תחתית של פציעות מבוימות והרחקות כדורים ליציע. אם מכבי תל אביב צריכה היתה לנצח דרבי, זה כנראה היה צריך לקרות בעונה כזו, בה הפועל תל אביב יורדת מנכסיה ומסוגלת להפסיד משחק לקבוצה כל כך חלשה.
אי אפשר לסיים כמובן את הטור הזה בלי התייחסות לחג הפורים. במרכז המגרש התרוצץ במשך 90 דקות איש לבוש בשחור שהתחפש לשופט כדורגל. אומרים לי שקוראים לו מנשה משיח. דווקא בהחלטה על הפנדל הוא צדק אבל בכל מה שמעבר לכך התנהל האיש כמו ליצן ולא כמו שופט כדורגל (מה שלא מצדיק כמובן את ההתנהגות הבהמית של אוהדי הפועל).
 |
| קשה לפרגן למכבי (יניב גונן) |
|
| |
זו היתה הופעת שיפוט ראויה לדרבי עצוב שמעורר געגועים לימים של פעם, ימים של הפועל ואפילו לימים גדולים של מכבי. גם אחרי הדרבי הזה, הפועל עדיין מסתכלת על מכבי מלמעלה בגובה של שבע נקודות הפרש, אבל תל אביב איננה אדומה וגם לא צהובה. תל אביב היא בעיקר עצובה. עיר של כדורגל פתטי.