המשחק שראינו הערב בין מכבי חיפה לבית"ר ירושלים היה משחק בין שתי קבוצות שמחפשות, כל אחת בנפרד, להציל משהו מהעונה הזו. בעבר, המפגש בין השתיים הללו היה מהמסקרנים בכדורגל הישראלי, אבל העונה הזו הוא הפך למפגש של שיפור עמדות.
מכבי חיפה לא האמינה שבשלב כזה של העונה היא תצטרך להיאבק על מקום בפלייאוף העליון. בית"ר ירושלים? היא לא האמינה שהיא תיאבק על מקום בליגת העל.
צריך להודות, מכבי חיפה עם יכולת בינונית הצליחה לנצח במשחק. למרות זאת, יש בקבוצה הזו ריח של שינוי. משהו במחויבות ובאחריות של השחקנים. כנראה שהחלק הראשון של העונה הקטסטרופלית הזאת הצליח להעיר חלק מהשחקנים הירוקים. סוף סוף אנשים הפנימו את המצב.
|
יניב קטן עובד בהגנה מול ערן לוי (יניב גונן) |
|
|
אחד הדברים שהכי בולטים אצל האלופה הוא שילוב השחקנים הצעירים כמו אלון תורג'מן ומוחמד גדיר שהיה מחוץ לתוכניות הקבוצה. אבל אי אפשר לתת לשחקנים צעירים את המפתחות מבלי שיש שחקנים ותיקים ואחראיים בהרכב. וכאן אני רוצה לציין לטובה את ניר דוידוביץ' שהיה רגל וחצי מחוץ לחיפה. ניר מקנה שקט וביטחון.
בנוסף אליו אני רוצה לציין את השחקן שהיה מספר אחת על כר הדשא, יניב קטן. מעבר למהלך שהכריע את המשחק (הבישול למוחמד גדיר), קטן היה הדומיננטי על המגרש. גליצ'ים, חילוצי כדור, חלוקת הוראות ומה לא. הקפטן פשוט עשה הכל למרות שלא מדובר באחד מהמשחקים המשובחים שלו. קטן חזר להנהיג.
שחקן נוסף שגרם לשינוי הוא הבלם אדין צוצאליץ'. חיפה אמנם לא נאלצה להתמודד עם יותר מדי מצבים מסוכנים של בית"ר, אך הבוסני מקנה רוגע על ההגנה, דבר שמקרין גם על הקישור וההתקפה.
ונעבור לבית"ר ירושלים. קשה לי לחשוב על ליגת על בלי הקבוצה הזו, אבל ירידה שלה לליגה השניה נראית מציאותית מתמיד. קבוצה שכובשת רק 16 שערים ב-27 משחקים תתקשה להישאר בליגה.
|
בן שושן. מה עם ההתקפה של בית"ר? (יניב גונן) |
|
|
כשאלי כהן הגיע לקבוצה הוא השתמש בסיסמאות כמו "הרוח הבית"רית" או "בית"ר לא תרד". הסיסמאות הללו לא יעזרו לצהובים-שחורים. מה שכן יעזור הוא לנסות להעז יותר.
אלי כהן עלה עם מערך הגנתי, שהגיע להפריע ולא לתקוף. אחד הלקחים שהוא יצטרך לקחת מהמשחק הזה להמשך העונה הוא שבית"ר צריכה את הרוח שלה. אותה רוח שקנתה לה אוהדים רבים בזכות סגנון המשחק היפה שלה עם הכדורגל ההתקפי. אלי, בית"ר חייבת לעלות לכל משחק עם מערך התקפי שעולה כדי לנצח, ולא רק כדי לגנוב נקודה, כי לצערי, זה לא יספיק.