בגמר שהתוצאה בו ידועה מראש פחות או יותר, והשאלה העיקרית שבאמת מעניינת את מרבית האוהדים הציניים היא רק אנדר או אובר הליין שנקבע, בואו נדבר רגע על אלה שעושים את ההבדל. הישראלים.
לא בפעם הראשונה אני כותב כאן שהישראלים הם שקובעים בדרך כלל, למעט מקרים חריגים, את הדרך שיעשו גביע המדינה וצלחת האליפות. ובעוד ידענו כולנו שעמית בן דוד וניצן חנוכי יתקשו לעבור 10 נקודות ביחד במשחק כזה (סיימו עם 6), למכבי ת"א יש שחקנים כמו טל בורשטיין, שהניסיון העצום שלהם עושה הבדל.
אני לא יודע באילו מילים בירך אפי בירנבוים, המאמן המפסיד, את טל בורשטיין בשנייה שאחרי סיום המשחק, אבל אין לי ספק שהוא ידע למי לגשת. מי שעבר פציעה קשה מאוד והחמיץ חלק גדול מעונת 2007/08 (שבה מכבי ת"א איבדה אליפות) הוא אחד האנשים שעוזר למכבי להיות מי שהיא במיוחד במעמדים כאלה ועושה את זה שנה אחר שנה.
בשנים הקודמות עשו את זה שלף, הנפלד, שפר, קטש, גרין ואחרים, וההבדל הזה היה ונשאר אחד המשמעותיים ביותר בדרך של מכבי ת"א לתארים. כמובן שהוא נובע מהתקציב העצום שמקל על מכבי להחתים כמעט מדי קיץ לפחות ישראלי אחד בכיר מבחוץ.
|
טל בורשטיין עם דייויד בלו. הגביע מגיע לקפטן (שי לוי) |
|
|
אני מצטרף בהזדמנות הזו לברכות לבורשטיין, שחקן שעמד על סף סיום קריירה, נדחק לעיתים לקצה הסגל במשחקי היורוליג, אבל לא ויתר ולא התייאש. רגע כזה שבו הוא מניף גביע, הראשון שלו כקפטן ובגיל 32, שווה את כל המאמצים שהאיש השקיע מרגע שנפצע כדי לעמוד מחדש על הרגליים.
ראשל"צ לא באמת הצליחה להפתיע, אם כי לזכותה לא ויתרה בשום שלב. בסיום היא הגיעה קרוב לגבול 70 הנקודות, כאשר חלק גדול מהמשחק התנהל בפיגור דו-ספרתי. במלים אחרות, אם מכבי ת"א היתה מגבירה הילוך בהגנה גם בחלקים המאוחרים, ספק אם היריבה הייתה מגיעה ל-60. כצפוי, פתרונות באספקת נקודות לא באו מהקאדר הישראלי, ובורות גדולים מדי מתחת לסל ובריכוז הפילו את ראשל"צ בתחומים כמו ריבאונד הגנה (ת"א חגגה שם) ואיבודי כדור.
|
סופו מעל קיצ´ן. ראשל"צ התקשתה מתחת לסלים (יוסי ציפקיס) |
|
|
מכבי לא היתה בשיאה וזה טבעי לגמרי אחרי משחקי מאסט כמו נגד קאנטו והפועל חולון, כי אי אפשר למתוח שיא אחר שיא אחר שיא בלי סוף. אבל משחק שהולך לכיוון הנכון רואים כבר מההתחלה וסלים של לנגפורד ובורשטיין עם הבאזר לסיום הרבע הראשון והשני הראו שהשמיכה ההגנתית של ראשל"צ קצרה הפעם.
הניצחון הזה מוכיח, ולא שלא ידענו, שהגדרות שנזרקות לאוויר לאורך העונה לגבי קבוצות אחרות לא באמת נכונות. כשאומרים על ההגנה של ראשל"צ שהיא הטובה בליגה, זה לא בדיוק נכון גם אם זה מה שמראים הנתונים היבשים. כשאומרים חולון שהיא הקבוצה החמה או האנרגטית בליגה, זה לא לגמרי ככה אפילו אם יש לה רצף של ארבעה ניצחונות.
|
דייויד בלאט. הדברים תלויים במכבי (שי לוי) |
|
|
מדובר בקבוצות עם רוטציות קצרות וניסיון מועט ודברים נותרו תלויים במכבי ת"א. הם נקבעים בדרך על כלל על-פי רמת המיקוד והמוכנות שלה. וכשיש לה זמן לעבוד כמו שצריך ובלי הפרעות התוצאות הנכונות מבחינתה מגיעות שוב ושוב. בטח עם מאמן תובעני כמו דייויד בלאט שכמאמן ראשי עומד על 7 מ-7 במשחקים או סדרות על תארים מקומיים.
ברכות למכבי ת"א שזכתה בתגמול מוחשי על עונה מאומצת במיוחד ומלה טובה גם לשחורציאניטיס. במעמדו הנוכחי כמחליף לגבוהים מהספסל וברמת דקות מקוצצת בתקופה האחרונה (13-12 דקות בערב) הוא הציג משחק יעיל מאוד ומיעט לטעות. מישהו עוד יחליט בסוף לעשות מזה הרגל ולהפוך אותו לשחקן שישי. ולא שזה רעיון רע בהכרח.