ראשל"צ הפסידה בצומת בית דגן

כמה ערבים כאלה עוד אפשר לקבל? למרות שהפיינל פור הוא גביע לכל דבר, להביא 11,000 איש להיכל נוקיה גם בלי הפועל ירושלים זה מסיבה לכדורסל. ברור שבשנה הבאה עם הפועל תל אביב בליגה יהיו שלושה ערבים כאלה, אך זה לא מספיק וצריך עוד סיבות למסיבות. תקראו לזה גביע צ'אנס, גביע ווינר, גביע המדינה, פיינל פור או גביע גלידה של שטראוס, זה לא משנה, אנחנו פשוט צריכים לטובת הכדורסל עוד ערבים כאלה. 

למרות כל הדיבורים, מכבי ראשון לציון לא באה עם הפתעות כדי להציק למכבי תל אביב. כבר ברבע הראשון היה לצהובים 69 אחוז בצבע וחמישה ריבאונדים בהתקפה בעוד ראשל"צ איבדה כמעט כל כדור שני. עם החסימות הרכות של השחקנים בכתום (הן חסימות כפולות והן מדורגות) נגד ההגנה האגרסיבית והצפופה של מכבי, אי אפשר לבקש להגיע למצבי זריקה נוחים. 

טל בורשטיין עם הגביע. עוד ישבור את השיא של מיקי ברקוביץ´ (יוסי ציפקיס)

כשראשל"צ עברה לאיזורית ברבע השני, האחוזים של מכבי בצבע צנחו וכך גם היה בריבאונד ההתקפה. כאשר הקבוצה של אפי נותנת למכבי במחצית 22 כדורים אקסטרה (11 ריבאונד התקפה ו-11 איבודים), אי אפשר להישאר במשחק. 

ג'ו קרופורד גארד ברמה של יורוליג. הוא עשה 16 נקודות במחצית ואת רוב הזריקות הוא ייצר לעצמו. מהצד השני, טל בורשטיין בגיל 32 הוכיח לנו ביום טוב גם בהתקפה וגם בהגנה עד כמה הכדורסל שלנו חסר שחקנים ישראלים. הוא וטפירו (בן 37) עדיין מצטיינים ויכולים לשבור את שיאו של מיקי ברקוביץ' ששיחק עד גיל 41, כשצעירים כביכול "מבטיחים" לא מצליחים לאסוף ביחד כמה נקודות. 

שמעון פרס לוחץ את ידו של באומן. היה נהנה ממשחק יותר מותח (יוסי ציפקיס)

במחצית השנייה כשהמשחק היה גמור בלאט לקח פסק זמן שהוא יותר בשביל המעודדות, והוא החזיר את הכתומים למשחק. הגארדים של ראשל"צ עשו תורנות על ההגנה הרעועה של לנגפורד מה שעיכב את החריטה של שם הזוכה על הגביע.

לסיום, יש לי רק בקשה אחת: בפעם הבאה תתחשבו בגילו של הנשיא שלנו, שמעון פרס, ובשעות השינה שלו. הוא היה צריך משחק קצת יותר מותח בשביל לא להירדם.