לא רוצים אליפות בהפועל

אם ככה נראות שתי הקבוצות שמתיימרות לאיים על האליפות של עירוני קרית שמונה, הרי ששירצקי באמת יכול להיות איזי ולהפסיק להתקשר לשופטים. האחת, הפועל תל אביב, מתחילה לשחק בדקה ה-92. השניה, מ.ס. אשדוד, מתרכזת בבונקר ובנפילות מבוימות של שחקנים מהדקה הראשונה. אשדוד כנראה לא מסוגלת, בעוד שהפועל פשוט לא רוצה. האוהדים לא רוצים טביב בהפועל, והשחקנים, ככה זה נראה, לא רוצים אליפות.

אלי טביב לא צריך ללכת הביתה עכשיו אבל הוא כן יצטרך לעשות את זה בסיום העונה. ההתנהלות שלו שומטת מתחת לרגליו את הלגיטימציה של הבעלות על קבוצה בסדר גודל של הפועל תל אביב. לטביב היו את כל ההזדמנויות והאפשרויות לתקן את הרושם אבל הוא מתעקש להחמיץ אותן אחת אחת.

מה עוד ניתן להגיד על קבוצה שהמנהלת בפועל שלה היא ילדה בן 23 (שכמובן אינה אשמה בדבר), קבוצה שמתנהלת מביתה הפרטי של ליהי טביב, שנזכרת להביא את המדים לשחקניה רק עשר דקות לפני המשחק ושלא מצליחה להעביר שחקן בבקרה פשוט משום שהיא לא יודעת איך ומתי עושים את זה. רציתי לומר התנהלות שכונתית, אבל למה להעליב את השכונה? זו התנהלות חובבנית שאינה מתאימה גם לא לקבוצות בליגה השניה והשלישית.

אלי טביב. החמיץ את ההזדמנויות שלו אחת אחת (יניב גונן)

עוד נחזור למשחק המשעמם בבלומפילד, אבל לפני כן אי אפשר כמובן בלי פרשת טוטו תמוז. אינני יודע מה נכון ומה לא נכון בסיפורים שהתפרסמו השבוע סביב העסקה שפוצצה. יכול להיות שכל הפרטים שפורסמו מדויקים אבל מאוד יכול להיות גם שחלקם הגדול אינם מדויקים בלשון המעטה. יכול להיות באמת שטביב פוצץ את העסקה משיקוליו שלו, אבל מי שצריך להגיד תודה לטביב השבוע הוא בעיקר תמוז עצמו. זה אולי קרה מהסיבות הלא נכונות, אבל הבעלים הציל השבוע את הקריירה של החלוץ.

אין סרט בעולם שלפיו תמוז שווה את הסכום עליו דובר. וגם אם יש אוליגרך שהבטיח לטוטו כשני מיליון יורו בשנה, הרי שעסקאות מופרכות ודמיונות כאלה סופן להתפרק בפרצופם של השחקנים ושל האוהדים. גאידמק כבר אמרנו?

לפני שחזר לארץ אמר טוטו, או שמישהו אמר בשמו, שהוא החליט לחזור להפועל ולחכות להצעה מקצועית ראויה ולא רק כזו שיש בה הרבה כסף. עכשיו מתברר שהחלוץ לא באמת התכוון למה שאמר. כמו בפרשת המעבר מבית"ר ירושלים לאדומים, לא תמיד ברור מה טוטו אומר ומה הוא רוצה, לא תמיד ברור לטוטו עצמו למה הוא מתכוון, לא תמיד מובן מה רוצה אמא של טוטו ומה הוא רוצה ולמה בכלל האמא הזו כל כך מתערבת.

טוטו תמוז. אין סרט שהוא שווה את המיליונים (יוסי ציפקיס)

דבר אחד ברור: אם טוטו היה הולך למונאקו ולהצעה ההזויה של האוליגרך הלא ברור הזה, שום דבר טוב לא היה קורה לקריירה שלו וספק אם חשבון הבנק היה מתעשר באמת בסכומים שעליהם דובר. כתבתי כאן לפני שבועיים ואני אומר שוב: תמוז עדיין לא בשל לקבוצה אירופית רצינית ולהצעה אירופית רצינית. הסוכנים ואולי גם בני המשפחה מבלבלים לו את המוח והוא צריך להמתין עוד קצת. אלא אם כן ברצונו לערוך עוד סיבוב השפלה אירופי כמו רבים מהישראלים שנוסעים לשם וחוזרים אחרי זמן קצר עם עוד כמה גרושים בבנק אבל עם קריירה הרוסה.

ובאשר למשחק עצמו. בתוך השעמום הגדול הזה יש לי שתי הערות למאמן ניצן שירזי. האחת, לעולם אל תשאיר את הקבוצה בלי לפחות אחד משני הבועטים המצטיינים שלה טועמה ואבוטבול. ההחלטה להוציא את שניהם היתה טעות בעיקר במשחק שבו רק מצב נייח יכול היה איכשהו להכריע את התוצאה המאופסת.

והערה השניה: לנוסא איגייבור אין מקום לא בהרכב ולא בסגל וגם לא עם כרטיס חינם ביציע הכבוד. על המצח של הצעיר החצוף הזה כתוב: לא רוצה להיות כאן, ואי אפשר שלא לקרוא את הכתובת הזו. הוא עושה טובה כשהוא מתחמם, הוא עושה טובה כשהוא מתלבש לפני הכניסה והוא משחק כמו מישהו שממש מתגעגע לחברים בניגריה. צריך לשלוח אותו הביתה ואם אין מישהו במקומו עדיף לעלות עם שחקן טרי מהנוער ולא מישהו שמחבל בקבוצה ובוודאי שלא מסייע לה.

נוסא איגייבור מאוכזב. אין לו מקום אפילו ביציע הכבוד (יוסי ציפקיס)

מה יש להגיד אחרי משחק כזה? אולי לחפש את הנחמות הקטנות והמטופשות. שמרנו על הפער מן המקום השלישי, והגדלנו את הפער מהקונפטי ומבית"ר. תודה לך משה סיני, תודה לך סכנין. מצטערים, אבל בעונה עצובה כזו צרותיהן של האחרות נותרו השמחה היחידה שלנו.