אין בשורות מבלומפילד

הרבה זמן לא ביקרתי בבלומפילד במשחק של מכבי תל אביב. היה לי מעניין לבוא ולראות אם מרגישים מהיציע את מה שמרגישים כשרואים את המשחק בבית. עוד לפני שהתחיל המשחק, נערך טקס לציון 10 שנים לאסון שקרה בטדי עם מני לוי.

הגעתי לכבד חבר לקבוצה ואת משפחתו. היה כיף להיות על הדשא, למרות שהמקרה מאוד מצער והטקס בהחלט מתבקש. תענוג לראות איך שמכבי שומרת על קשר הדוק עם המשפחה.

שלח והשחקנים בטקס למני לוי (יוסי ציפקיס)

אין בשורות חדשות במכבי תל אביב. אני חושב שמכבי צריכה לחזור למערך של 4:5:1 כדי שיהיה לה קישור מעובה וחזק שיחזיר לשחקנים את הביטחון. לא ראיתי שום הנעת כדור דרך הצדדים.

החילופים של ניר לוין לא הועילו. הוא החליף שחקן בשחקן ולא שינה את המערך. גל אלברמן לבדו לא מספיק כדי לנהל את המשחק. גיז'רמו ישראלביץ' שנכנס לקישור לא הניע את הכדור, התרוצץ פנימה וגרם לצפיפות יתר. גם החילוף של מוסא קונאטה לא נכון. למה לזרוק חלוץ חמישי למערכה? זה לא מה שיפתור את העניינים. לא היה קישור שיזין את החלוצים בכדורים.

אלירן עטר היה צריך להיענש כספית על התגובה שלו על החילוף בקרית אליעזר. דווקא במשחק כזה, בו מכבי מארחת את האלופה שבדרך, חשוב שעטר ייכלל בהרכב הראשון. סדרת חינוך מהסוג של ספסול צריכה להיות מתוזמנות במשחקים פחות חשובים למועדון.

אלירן עטר. היה צריך להיענש כספית, לא בספסול (שי לוי)

ולסיום, משפט על קרית שמונה. המוליכה שיחקה עם המון ביטחון, דבר שמאפיין אותה בתקופה האחרונה. היא הניעה כדור והגיעה למצבים. ההרחקה קצת שיבשה לה את המשחק, אבל ללא ספק היא היתה אמורה לנצח.