בסוף המשחק הקודם בשבוע שעבר בו ניצחה בית"ר ירושלים את מ.ס אשדוד וספרה ניצחון שלישי ברציפות נשאל הקשר סטיבן כהן אם בקצב הזה לקבוצה יש סיכוי להגיע לפלייאוף העליון. הקשר ענה במבטאו הצרפתי "למה לא? אני אופטימי. אנחנו צריכים להמשיך לעבוד קשה כדי שנמשיך לנצח ובעזרת השם בשבוע הבא נביא עוד שלוש נקודות". אז שלוש נקודות הצהובים-שחורים לא לקחו, מהמשחק הזה לא אנשי בית"ר ולא האוהדים הירושלמים יכולים לצאת אופטימיים, ופלייאוף עליון? נו באמת?! ביטוי כזה לא נמצא בלקסיקון.
חניכיו של יובל נעים פשוט לא הופיעו למשחק, החל משחקני ההגנה, דרך הקישור וכלה בהתקפה. ההגנה של בית"ר הייתה פשוט קטסטרופלית. קבוצה שנלחמת על החיים שלה בליגה לא יכולה להרשות להגנה שלה להתפרק בצורה כזו ולספוג שני שערים בתוך שלוש דקות ועוד בעשר הדקות הראשונות למשחק. ויותר מכך, השער השני הוא שייך כולו למגן הצעיר ברק משה.
 |
| מויאל מאוכזב. בית"ר חזרה אחורה (יוסי ציפקיס) |
|
| |
אילולא ההחמצות החוזרות ונשנות של הכתומים וההדיפות הנהדרות של השוער אריאל הרוש (שהיה מצוין), הצהובים–שחורים היו חוזרים לבירה מכופפים ומושפלים הרבה יותר, אז הם צריכים להגיד תודה רבה לשוער שלהם ואפילו לזרוק איזו מילת תודה לשחקנים של ניסן יחזקאל.כנראה שלעולם לא נדע מה גרם לבית"ר להיראות היום כמו שהיא נראתה. שאננות יתר משלושת הניצחונות הרצופים? עייפות? יום רע? הכל יכול להיות. מה שניכר בוודאות הוא חסרונם של שני שחקנים: בחוליית ההגנה אלי דסה הפצוע, שהפגין יכולת נהדרת לאורך רובה של העונה ובקישור דן אייבינדר המצויין שנעדר עקב מחלה.
המשחק של הקבוצה מהבירה לא היה דומה במאום לשלושת המשחקים האחרונים שלה, בהם ראינו בית"ר שלא נראית כלל כמו קבוצת תחתית, אלא משחקת כדורגל נהדר, מניעה כדור כמו שצריך, תוקפת ובעיקר נלחמת. נכון, לכל קבוצה מותר שיהיו משחקים גרועים כאלה אבל בעונה כמו של בית"ר להפסד כזה עלולות להיות השפעות שליליות לא מעטות. לחניכיו של יובל נעים לא יהיה קל להתאושש מההפסד הזה, שכמעט ונגמר מתבוסה.
 |
| אלי דסה. בלט בחסרונו (משה חרמון) |
|
| |
למעשה, כל שלושת הניצחונות ירדו לטימיון מלבד תשע הנקודות שנשארו בכיס. בית"ר עשתה צעד קדימה אך היום גמעה שניים אחורה. גם עם פאסוס ופרננדס, שהובילו לשינוי מאז שהגיעו, חניכיו של יובל נעים חזרו היום אחורה ליכולת החלשה והמבישה שכה איפיינה את הקבוצה מהבירה.הכתוב הינו טור דעה