צריך למקסם את היתרונות

חוק בכדורסל: בשביל לנצח משחקים גדולים נגד קבוצות עם הגנות טובות צריך גם לחשוב התקפית ולא רק הגנתית. נתחיל מההתחלה כמובן: מכבי תל אביב עלתה בחמישייה עם שלושה שחקנים לא יצירתיים שלא חודרים לסל. לא הבנתי את התחכום בלפתוח עם טל בורשטיין. מי שתורגל בחמישייה כל עשרת המשחקים האחרונים, קית' לנגפורד, לא עלה בחמישייה. מוזר. צריך להודות: לקבל את ברצלונה ביום כזה, בלי נבארו, בנוקיה, אי אפשר לבקש יותר. 

חשבתי שהמשימה של בורשטיין תהיה חואן קרלוס נבארו, אך מסתבר שהוא לא עלה בחמישייה. מהצד השני, המאמן הספרדי החליט שהוא מקריב את פרוביץ' על סופו. במשך כל המשחק, בכל פעם שסופו נכנס, פרוביץ' היה עליו. הוא נתן הקרבה בלתי רגילה. סופו אחרי דקה היה בחוץ עם שתי עבירות טיפשיות וכל התוכניות ההתקפיות של מכבי הלכו לים.

ההוכחה למה שאני אומר הגיעה בדקה החמישית-שישית כאשר נכנסו שני חודרים, לנגפורד ואוחיון. גם ההגנה הכי טובה לא הצליחה למנוע חדירות לטבעת. הפתרון היחידי של פסקוואל היה לשים את אינגלס, שהוא יותר גבוה מלנגפורד, כדי לעצור את הגארד.

אוחיון דוהר קדימה. חדר לסל בצורה טובה (יוסי ציפקיס)

נגד הגנה כזאת צריכים שחקנים יצירתיים ולא לחשוב רק הגנתי במיוחד כשנבארו לא נמצא בכושר משחק גבוה. ברצלונה במחצית הראשונה שיחקה לידיים של מכבי וזרקה עשר שלשות (רק לורבק זרק ארבע). זה יותר מדי למשחק חוץ ולכן היא הלכה רק פעם אחת לקו עד הדקה ה-30. וגם: לא יכול להיות שמ-26 ריבאונד הגנה ושש חטיפות מכבי לא הצליחה לייצר התקפה מתפרצת אחת עם יתרון מספרי.

התכנון שדייויד בלו ישמור את לורבק, כל זמן שהאחרון העיף כדורים מבחוץ (1 מ-4 בחצי הראשון), היה נכון בהתחלה, אבל ברגע שפסקוואל הכניס את לורבק מתחת לסל הוא הצליח למשוך מבלו או עבירה או סל.

כשדייויד בלאט הלך להרכבים התקפיים עם בלו והנדריקס, (עשה בצדק מכיוון שליאור אליהו וסופו לא היו בעניינים), הוא נכנס לבעיה. לורבק ו-ואסקס שהם הרבה יותר גבוהים הצליחו לטחון את שניהם בתוך הצבע.

נכון, דמונד מאלט ייצר נקודות, אבל הבעיה שהוא מקזז את הנקודות הללו לאיבודי כדור לא הכרחיים. ג'ון שאייר היה תקוע לי יותר מדי זמן על המגרש בשביל משחק כל כך חשוב. אם בורשטיין כבר עלה בחמישייה, למה הוא לא בדקות ההכרעה ברבע האחרון על המגרש במקום ובמצב שהוא כבר היה בו עשרות פעמים?

בלו מאוכזב. לא הצליח להתמודד עם לורבק ו-ואסקס (יוסי ציפקיס)

ברצלונה היתה בחלק לא קטן של המשחק עם הרכבים הגנתיים שקשה להם לקלוע סל, אבל מצד שני ההתקפה של מכבי היתה כל כך לא מורכבת שהיא הצליחה לעשות מעט מאוד נקודות.

לסיכום, ביום שעושים 38 אחוז מהשתיים, 0 אחוז לשלוש ו-46 במדד האיכות אי אפשר לחשוב אפילו לא על ההפרש אלא צריך לחשוב על המאבק על המקום השני. זו צריכה להיות המטרה של מכבי בשלב הזה.