זה התחיל בחיוכים. הפועל תל אביב החליטה ללכת בקיץ על בטוח ולמנות את דרור קשטן כמאמנה, אחרי עזיבתו של אלי גוטמן שזכה בגביע המדינה. המאמן המעוטר ביותר בארץ, שהוביל את האדומים לדאבל ב-2000 ולרבע גמר גביע אופ"א ב-2002, הגיע לקדנציה נוספת כדי לשקם את ההריסות.
למרות העזיבה של וינסנט אניימה, איתי שכטר, ערן זהבי וגילי ורמוט, האוהדים האדומים ציפו שקבוצתם תתמודד על האליפות גם העונה. במרחק של תשע נקודות מקרית שמונה המובילה וביכולת הדלה שמפגינה מחזיקת הגביע במחזורים האחרונים, לא נראה שזה יקרה.
יכול להיות שהאדומים עדיין לא ויתרו על התואר והשינוי בעמדת המאמן יביא גם לשינוי הגישה ולצמצום הפער מהפסגה. בכל מקרה, הנורה האדומה הבהבה עוד בהפסדים לאקראנס ו-ואדוז בתחילת העונה האירופית, המשיכה להבהב בהדחה המוקדמת מבית נוח בליגה האירופית וזעקה כמו סירנה בהופעות הדלות של התקופה האחרונה.
|
דרור קשטן. סוף פסוק (גיא בן זיו) |
|
|
יש הטוענים כי קשטן מאמן מיושן. הגיל (67) במקרה הזה לא משחק תפקיד. רק לשם דוגמה, בליגה האנגלית סר אלכס פרגוסון עושה חיל במנצ'סטר יונייטד בגיל 70 בעוד מאמן צ'לסי בן ה-34, אנדרה וילאש-בואש, די מקרטע עם הכחולים.
אם לקשטן יש עדיין אמביציות, הוא יכול לקחת קבוצה בסדר הגודל של בני יהודה ולהוביל אותה לאירופה, בדיוק כמו שעשה בהצלחה בעונה שעברה. לא אופתע אם המאמן האגדי יחליט לפרוש ולהתרכז בחייו הפרטיים, למרות שנראה כי הכדורגל עדיין בוער בעצמותיו.
על אף חצי העונה המאכזבת, אוהדי הפועל צריכים לזכור לקשטן את התקופות היפות יותר ולא את החודשים האחרונים. אותם אוהדים צריכים לזכור שגם עם גוטמן והכוכבים הגדולים, רק אליפות אחת הושגה, וגם היא לאחר קיזוז ובתוספת הזמן של העונה.
הכתוב הינו טור דעה