כעת לטורקיה מגיעה התנצלות

מכבי תל אביב היתה צריכה קבוצה כמו אפס ומאמן שהוא לא יותר מזה (סאריג'ה) כדי לספק לנו כיסוי לכל התירוצים ששמענו עד עכשיו. קית' לנגפורד היה הגבר היחידי שאמר שמספר המשחקים זה לא הסיבה שמכבי נראית כמו שהיא נראתה. שחקנים אוהבים יותר לשחק מאשר להתאמן, ולהגיד את האמת, הם לא בדיוק ישנים במלונות של שני כוכבים ולא אוכלים במסעדות של מזלג אחד.

כשמדברים יותר מדי על עייפות, אז גם לשחקנים זה נכנס לראש. דייויד מאמן טוב וחכם, הוא יודע טוב, אבל לא מציין את זה כמונו, שאם לא היתה אדריאטית, היו לו שחקנים בשני מיליון דולר פחות. התפקיד של ההנהלה להביא כסף והשנה הם הביאו תקציב שלא היה למכבי מעולם. תיראו את אנאדולו ותבינו איך אפשר לזרוק לא פחות כסף לזבל. מכבי ניצחה ב-40 הפרש בלי פארמר וכמוה גם סיינה, שבלי בו מקאלב ועוד שני שחקנים גברה על ברצלונה.

מכבי עדיין עשתה את הדברים יותר טוב ויכולה עדיין לעשות הרבה יותר טוב. לצהובים היו עד עכשיו חסרים שני דברים כדי לפרק קבוצות: סלים קלים במתפרצת או במעבר ושלשות. כמות הסלים של ליאור אליהו במעבר חזרה במשחק הזה להיות כמו בכל המשחקים שמכבי קלעה 95 נקודות. הפוסט-אפ של סופו במעבר וחלוקת הדקות הטובה שלו גם כן חזרו. אחוז השלשות אפילו עלה.

למרות שמספר החטיפות משנה שעברה ירד ב-50 אחוז, וגם הערב היה מתחת לממוצע, עדיין מכבי הכריחה את אפס לזריקות רעות, לקחה 45 ריבאונדים בהגנה ועשתה מהם סלים באחוזים גבוהים במעבר.

יוגב אוחיון. מכבי רצה כשהוא ירד לספסל (יניב גונן)

כדי להעלות לקלעים את אחוזי הקליעה, הם זקוקים או לשמירות כפולות על סופו או לרכז שחודר, מכווץ את ההגנה ומוציא להם כדור לקליעה חופשית. אה, וכמובן גם ביטחון. סופו משך אליו הגנות כפולות. בעשר הפרש לאפס דייויד הוציא את אוחיון והכריח את אילייבסקי לשמור את לנגפורד. הדבר הזה הכריח את הגנת אפס להתכווץ לכיוון האמצע בגלל שאילייבסקי לא מסוגל לשמור על לנגפורד ובעקבות כך הקלעים היו פנויים לזריקות.

מכבי שיחקה בלי אוחיון 18 דקות ועלתה מעשר למטה לעשר למעלה. רכז נכון, שכנראה כבר יש בנמצא, יצטרך להריץ את הקבוצה טוב יותר, לקלוע באחוזים שפארמר קלע ולחדור לא פחות טוב ממה שחדרו הערב כדי לפנות את הקלעים. הוא יצטרך להגיע כמה שיותר מוקדם כדי להתאקלם בקבוצה עד ה-18 בינואר, אז מתחיל השלב הבא. ברור שהקליעה של אוחיון לא מאיימת, לכן אפשר לסגור את החדירה שלו ולהישאר עם הקלעים.

קשה לספור את השגיאות של המאמן הטורקי חסר הניסיון, אבל לא בטוח שגם אם הוא היה בשיאו זה היה עוזר לטורקים לנצח. החילופים שעשה לא היו במקום, החשש מהחלפת הגנות ועובדה שהוא החזיק את אסטבן באטיסטה שעדיין משחק כאילו הוא במכבי כל כך הרבה זמן עזרה מאוד לצהובים לשפר את ההגנה מרבע לרבע ולהתקיף את הסל הטורקי גלים-גלים.

סאריג´ה. קשה לספור את השגיאות שלו (יניב גונן)

הצהובים עשו ברבע הראשון 17 נקודות, בשני 19, בשלישי 29 וברביעי הגיעו לשיאם עם 31 נקודות. ההבדל העצום בין האחוזים של החצי הראשון מהשלוש לחצי השני, של שתי הקבוצות, זה גם ההבדל בתוצאה. בחצי הראשון מכבי היתה עם 27 אחוז מהשלוש ואפס עם 42. בסיום מכבי סיימה עם 50 אחוז ואפס עם 28.

לסיום, רק שהטורקים לא יבואו בטענות ושלא יגידו שגם הפעם חיסלנו אותם. אני לא יודע מי צריך להתנצל בפני ארדואן, המאמן של מכבי או המאמן של הטורקים.