כשמכבי חטפה על הראש שתי שלשות ברציפות עוד לפני שסופו הספיק לייצר עיגול זיעה אחד מתחת לבית השחי שלו, הבנתי שממדריד לא תצא הכותרת: "מכבי חיה ונושמת גם בלי פארמר".
דקה וחצי לסיום הרבע הראשון והחבורה בכחול לא הצליחה למצוא פתרון למשחק המהיר של הספרדים בהנהגתו של סרחיו יול שהביך שוב ושוב את ההגנה של מכבי שלא ידעה לקחת ריבאונד אחד לרפואה. כשמשחק ההתקפה של מכבי התבסס בעיקר על סופו ולנגפורד, יותר קל היה למקד את הסגירה עליהם ומכאן ניטרול החבורה של דיוויד בלאט הפך לקל יותר.
 |
| ניקולה מירוטיץ´. ריסק את ההגנה של מכבי (GettyImages) |
|
| |
ברבע השני הקפטן טל בורשטיין נשלח להציל את המולדת, אך גם זה לא עזר לארגן את המשחק הרפה של מכבי, וההגנה אוי ההגנה, המשיכה להיות מובכת וניקולה מירוטיץ' עשה מה שהוא רוצה ובעיקר טיווח שלשות, ואנחנו עדיין לא סיימנו את הרבע השני.
מכבי התחילה להיזכר לשחק בעיקר בגלל שריאל איפשרה לה, והחלה לצמצם את הפער אך מכבי כמו שהיא יודעת לחזור מפיגור, יודעת גם לבעוט בדלי, והמחצית סימנה פיגור של שמונה בלבד. האם יקרה כאן נס?. איו סיכוי במיוחד שאין עושה משחק בקבוצה, אין אף אחד שינהל.
 |
| פפאלוקאס נעלם לאחר המשחק. לא שהוא הורגש במהלכו (GettyImages) |
|
| |
המחצית השניה לא הייתה שונה בהרבה מהראשונה, ככה זה שהמשחק הקבוצתי של מכבי התאדה והיה יותר בנוי על גחמות של שחקנים בודדים, וככה אוהדים יקרים לא משחקים בשלב הטופ-16, אולי במפגשים מול מכבי חיפה בליגה.
מכבי תעפיל לשלב הבא, אבל להמשך הדרך באירופה הצהובים זקוקים לשני דברים, משחק קבוצתי משובח, ורכז חכם ואינטליגנטי שפחות מחפש את הנקודות ויותר את הארגון של הקבוצה. את שני הדברים הללו אין כרגע למכבי.
הכתוב הינו טור דעה